בסדר, פטינסון. אתמול ביקרתי אותו בצורה מאוד מאופקת, מתונה וזהירה על משחקו הגרוע. ציינת לי שפשוט לא היה לו מזל עם תפקידים, כמו דמדומים ובאטמן הכושל, לא באשמתו. הם המליצו על "טוב זמן" איתו.
טוב, הסתכלתי. בהתחלה לא אהבתי את הסרט. זה כאילו שמר פטינסון מתנהג כמו מטומטם ולא הצלחתי להבין מיהו בדיוק מטומטם, הבמאים, שהם כותבים פושע מקצועי בצורה כזו, או שהדמות היא סתם מטומטמת. ובכן, משום מה הוא גרר לשוד את אחיו בעל פיגור הנפש, ממנו הוא רק יגרום לבעיות נוספות וללא תועלת. הוא השליך את המסכות והבגדים מעבר לפינה, שם הם יימצאו ותקבע מהם זהות הפושע; הוא השאיר עליהם עקבות בכל מקרה. במפגש עם השוטרים הוא פונה, מסתיר את עיניו ועושה הכל כדי שהם ישימו לב אליו.
ובכן, בקיצור, מישהו הוא אידיוט. או היוצרים, או הדמות שלו. אחרי שהסתכלתי על זה, הבנתי שהדמות, הוא גמור לגמרי, נכתבה במיוחד ככה, והוא בכלל לא מקצוען, אלא פאקינג פאנקיסט.
במהלך הצפייה, הפגמים שלו היו בולטים והרבה זמן לא הצלחתי להבין אם הסרט טוב או רע. רק הבנתי שזה מאוד לא נעים, גורם לאי נוחות ותחושת גועל. אני אוהב את זה, זה מראה את השפל האנושי, את התחתית החברתית.
בסוף הסרט החלטתי והבנתי שהסרט טוב. אהבתי את זה. אבל אני לא יודע מה זה פטינסון כשחקן, כמובן שהוא גילם את ג'סי פינקמן היטב, אבל אהבתי יותר את אהרון פול בתפקיד הזה.
אה, והוא גם התחיל בדמדומים בתפקיד של פדופיל, ועכשיו הוא גם חזר לשם.
אבל צפיתי ב- יהלומים לא חתוכים מאותם במאים, ומאוד אהבתי את זה. החיסרון העיקרי הוא הליווי המוזיקלי בדקות הראשונות של הסרט. מצד אחד זה נשמע כמו צלילי סרטים מסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, וזה נוסטלגי ונעים. מצד שני, זה חודרני מדי, מושך תשומת לב לעצמו, בגלל זה אתה לא ממש שם לב לדיאלוגים, ויוצר תחושה כללית לא נעימה.