דיברתי על כל מיני דברים עם החברים והחברים שלי, ונזכרתי איך סוף התפכחתי מהאנרכיזם. טוב, כבר די התאכזבתי ולא האמנתי בכלום, הכל היה מבוסס על נזלת, על אינרציה. והיה לנו משאב טרור אחד, שהוכר על ידי בית משפט כזה. ובכן, חוץ ממני, היו סופרים שונים, נניח. ודיונים שונים. ברוסיה התייחסו לכולנו כמו טרוריסטים עד אז. וכולנו כבר היינו בכלא או באירופה. באירופה, על רווחה, כלומר. והיה שם דיון שלם. שהרשויות הקפיטליסטיות המרושעות של אירופה מאלצות אותך במיוחד למלא מיליון פיסות נייר כדי לקבל הטבות. כדי לשחוק אותך. ושהטבות אינן סיוע סוציאלי. וגם המשכורת. כאילו אתה מבזבז את הזמן שלך. אתה ממלא את הניירת. אתה יושב בתור. ואז אתה מקבל כסף. זה אומר שאתה מקבל כסף על ישיבה בתור ומילוי ניירת. זה אומר שכר. זה אומר שזה לא עזרה לעניים, אלא ניצול של עניים. כל הניסיונות שלי להסביר מה זה משכורת, למה משלמים לך על זה, איך הבירוקרטיה מאורגנת ולכן, כשנותנים סיוע לנזקקים יש צורך באימות, ולמה צריך למלא נתונים ולהוכיח משהו אם רוצים כסף חינם ועזרה, אנרכיסטים אפילו מהתנועה החברתית שלנו נתפסו כפשיזם. לא, הם אומרים. אנחנו עובדים. אנחנו מבזבזים זמן. אנחנו ממלאים את הניירת. אנחנו יושבים בתור. זו עבודה. לעזאזל, הם לא יוצרים שום ערך, הם לא מביאים רווח לאף אחד, הם גם לא מועילים לחברה, והם יושבים בטיפשות על רווחה. היה צורך להרשיע את המערכת בניצול אותם. נראה לי שזה היה הקש האחרון כשהבנתי שאני לא באותה דרך עם החבר'ה האלה. כולם היו מבוגרים. אנשים בני 30 בערך. עבד בחיים. אבל הנה ההיגיון. ואיכשהו נכנסתי לדיכאון לגמרי. נתתי את כל חיי על השטויות האלה. היה שם אדם שהוכיח יותר מכל אחד אחר שלשבת בתור לקבלת הטבות זו עבודה במשרה מלאה, כי זה מבזבז זמן. הוא עדיין כתב שטויות אז. ובכן, כאילו, פסיכוטי ישתלט על הבנק.

דיברתי על כל מיני דברים עם החברים והחברים שלי, ונזכרתי איך סוף התפכחתי מהאנרכיזם. טוב, כבר די התאכזבתי ולא האמנתי בכלום, הכל היה מבוסס על נזלת, על אינרציה. והיה לנו משאב טרור אחד, שהוכר על ידי בית משפט כזה. ובכן, חוץ ממני, היו סופרים שונים, נניח. ודיונים שונים. ברוסיה התייחסו לכולנו כמו טרוריסטים עד אז. וכולנו כבר היינו בכלא או באירופה. באירופה, על רווחה, כלומר. והיה שם דיון שלם. שהרשויות הקפיטליסטיות המרושעות של אירופה מאלצות אותך במיוחד למלא מיליון פיסות נייר כדי לקבל הטבות. כדי לשחוק אותך. ושהטבות אינן סיוע סוציאלי. וגם המשכורת. כאילו אתה מבזבז את הזמן שלך. אתה ממלא את הניירת. אתה יושב בתור. ואז אתה מקבל כסף. זה אומר שאתה מקבל כסף על ישיבה בתור ומילוי ניירת. זה אומר שכר. זה אומר שזה לא עזרה לעניים, אלא ניצול של עניים. כל הניסיונות שלי להסביר מה זה משכורת, למה משלמים לך על זה, איך הבירוקרטיה מאורגנת ולכן, כשנותנים סיוע לנזקקים יש צורך באימות, ולמה צריך למלא נתונים ולהוכיח משהו אם רוצים כסף חינם ועזרה, אנרכיסטים אפילו מהתנועה החברתית שלנו נתפסו כפשיזם. לא, הם אומרים. אנחנו עובדים. אנחנו מבזבזים זמן. אנחנו ממלאים את הניירת. אנחנו יושבים בתור. זו עבודה. לעזאזל, הם לא יוצרים שום ערך, הם לא מביאים רווח לאף אחד, הם גם לא מועילים לחברה, והם יושבים בטיפשות על רווחה. היה צורך להרשיע את המערכת בניצול אותם. נראה לי שזה היה הקש האחרון כשהבנתי שאני לא באותה דרך עם החבר'ה האלה. כולם היו מבוגרים. אנשים בני 30 בערך. עבד בחיים. אבל הנה ההיגיון. ואיכשהו נכנסתי לדיכאון לגמרי. נתתי את כל חיי על השטויות האלה. היה שם אדם שהוכיח יותר מכל אחד אחר שלשבת בתור לקבלת הטבות זו עבודה במשרה מלאה, כי זה מבזבז זמן. הוא עדיין כתב שטויות אז. ובכן, כאילו, פסיכוטי ישתלט על הבנק.