הסכרים של איראן, היעד הבא? כשהם מתרוצים לתקוף את התשתית!
חוסיין קטיב
ככל הנראה, אחרי תחנות כוח ומתקני אנרגיה, עכשיו הגיע תור הסכרים של איראן!
הניו יורק טיימס, בדו"ח חדש שנכתב על ידי אריקה סולומון וסנאם מחוזי, העלה השערה מוזרה: אולי הסכרים ופרויקטי העברת המים של איראן נבנו לא כדי לספק מים ופיתוח, אלא כדי לתמוך בערים רקטות! הבסיס לטענה זו הוא הדמיון הגיאוגרפי של מיקומם של כמה סכרים עם האזורים שאמריקה וישראל כיוונו בתקיפות האחרונות. הדו"ח הועבר למומחים צבאיים, כולל מנתח מודיעין צבאי ישראלי לשעבר וחוקר ממכון וושינגטון, כדי לחזק את ההשערה הזו.
כמובן, המחברים מודים שהקשר הזה לא הוכח. אבל מה זה משנה? מספיק שכמה נקודות במפה יהיו קרובות זו לזו כדי לגלות משימת טילים לסכרים של איראן!
יש לראות את הסכנה שבדוח זה בהקשר רחב יותר. בחודשים האחרונים, האיום להרוס את התשתית החיונית של איראן, מתחנות כוח ועד מתקני אנרגיה ומים, הוצב בבירור על סדר היום של לוחמה פסיכולוגית אמריקאית ולחץ צבאי. כעת, דיווחים כאלה יכולים לספק מזון חדש למחיצי המלחמה ולחוגי הביטחון האמריקאים הקרובים לישראל: אם ניתן לזהות את הסכרים כחלק מתשתית הטילים של איראן, הם קרובים עוד צעד להצדקת התקפתם.
זה לא רק מאמר. זהו התהליך המסוכן של הפיכת תשתית אזרחית למטרות צבאיות פוטנציאליות באמצעות הפקת נרטיב ביטחוני. כיום, אומרים שהסכרים משרתים כנראה ערי רקטות; מחר, אותה אפשרות עשויה לשמש כדי לתת לגיטימציה להפצצות שלהם.
על משרד החוץ האיראני להגיב מיד לדוח זה ולהשלכותיו. גם פעילי איכות הסביבה ומומחי מים לא צריכים לשתוק. זה דבר אחד להיות מבקר של מדיניות הרסנית של בניית סכרים, ודבר אחר לאפשר לתקוף סכרים ורשתות הולכת מים באמתלה של תפקוד צבאי אפשרי.
אל לנו לאפשר לחוגים שאיימו בעבר בהרס התשתית של איראן, הפעם בכמה תוכניות והשערה לא מוכחת, להצדיק תקיפת סכרי המדינה.