המסתורין של העברת אורניום וערבויות אזוריות מה הייתה ההצעה? לפי דיווחים שפורסמו, במהלך ביקורו של אסים מוניר בטהרן, הועלתה התוכנית להעביר 60% ממאגרי האורניום של איראן למדינה שלישית, אולי רוסיה, כנגד ויתורים כלכליים וביטחוניים. גם שמות פקיסטן, טורקיה, ערב הסעודית וקטאר הוזכרו כערבים אפשריים להסכם. מה הייתה תגובתה של טהרן? פקידים איראנים התנגדו לנסיגה של חומרים גרעיניים והדגישו את הצורך להסיר את הסנקציות ולספק ערבויות תקפות. הניסיון של נסיגת אמריקה מה-JCPOA ב-2018 והפרת מזכר ההבנות של פקיסטן בקיץ שעבר החלישו גם את האמון של טהראן בערבויות זרות. למה קשה להסכים? הנושא המרכזי הוא היעדר ערבויות מהימנות להסרת הסנקציות ולמניעת פעולה צבאית. מנקודת מבטה של טהראן, מסירת מאגרי אורניום ללא קבלת ויתורים מעשיים פירושה אובדן מנוף אסטרטגי. גישור אזורי עדיין יכול לשמור על דרך הדיפלומטיה פתוחה; אך עד שלא תוכרע המחלוקת על גורל האורניום המועשר והבטחת יישום ההסכם, יהיה קשה להגיע להסכם בר קיימא. עיקר המשא ומתן הוא לא רק העברת אורניום; הנושא הוא מאזן ההתחייבויות והערבויות ההדדיות/גבולי