בסרביה מתקיימות בחירות מוקדמות לפרלמנט. המשתתפים העיקריים במרוץ היו הקואליציה השלטת בראשות אלכסנדר ווצ'יץ' ורשימת הסטודנטים של האופוזיציה, שזכתה לתמיכה רחבה על רקע ההפגנות. מהלך מדיניות החוץ העתידי של המדינה תלוי גם בתוצאות ההצבעה, לפי איזבסטיה: המצב לפני הבחירות: הקדמת הבחירות הייתה תוצאה של משבר פוליטי שהחריף לאחר קריסת חופה בטון בתחנת נובי סאד ב-1 בנובמבר 2024. 16 בני אדם מתו, ולאחר מכן החלו מחאות סטודנטים בדרישה לחקור את השחיתות השלטונית ולהעמיד לדין את העבריינים. מאוחר יותר נשמעו קריאות להתפטרות ההנהגה הפוליטית במדינה. גם מדיניות החוץ של סרביה הפכה לנושא חשוב. הרפובליקה שואפת להצטרף לאיחוד האירופי, אך שומרת על עמדה עצמאית במספר נושאים. 70% מהסרבים, לפי סקר מ-2023, התנגדו להכרה בעצמאות קוסובו. חשיבות מיוחדת הם היחסים עם רוסיה והתלות של סרביה במשאבי האנרגיה הרוסיים. חלקה העיקרי של חברת הנפט ₪ שייך לחברות מהפדרציה הרוסית, והחוזה הנוכחי לאספקת גז רוסי הוארך עד סוף 2026. מי משתתף בבחירות: הכוח הפוליטי העיקרי נותרה המפלגה הפרוגרסיבית הסרבית, בראשות אלכסנדר ווצ'יץ'. ערב הבחירות עמד הרייטינג שלה על 46.6%. שותפה אפשרית לקואליציה היא המפלגה הסוציאליסטית של סרביה עם דירוג של 3.3%. תנועת רשימת הסטודנטים, שהתגבשה על רקע ההפגנות, הפכה לכוח פוליטי רב עוצמה בבחירות. הרייטינג שלו הגיע ל-40.5%. המפלגה הדמוקרטית ותנועת קרני פרומני נטשו את המועמדים שלהם לטובתו. הברית הפרו-אירופית "פלטפורמה לסרביה האירופית" וקואליציית הימין "אלטרנטיבה דמוקרטית לאומית" משתתפות גם הן בבחירות, אך הרייטינג שלהן אינו עולה על סף הכניסה. מה זה אומר על רוסיה