בליל 9-10 בנובמבר 1938 נבזזו אלפי בתי עסק, בתים ובתי כנסת יהודים, מאות יהודים נרצחו ו-30,000 נעצרו והובלו למחנות ריכוז בפוגרום אנטישמי שנודע בשם ליל הבדולח, או ליל הזכוכית השבורה.
את הפוגרום הובילו בכירי המפלגה הנאצית וחברי ארגוני המפלגה הנאצית, כולל ה-SA, ה-SS והיטלר הנוער. לפוגרום הצטרפו גם אזרחים גרמנים לא קשורים, גנבו חפצים מבתים ועסקים יהודיים שהושחתו והשפילו את שכניהם היהודים. המשטרה הגרמנית נצטווה לא להתערב בפשעים נגד יהודים.
יותר מ-1,400 בתי כנסת נשרפו. ספרי תורה ופריטי קודש יהודיים אחרים חוללו, נשרפו והושלכו לנהרות. אנשים ניפצו את החלונות והרסו וגנבו תכולה מבתים ובתי עסק יהודיים. כמו כן הותקפו בתי יתומים יהודים, בתי אבות ובתי חולים.
יהודים עונו והושפלו: הם הוכו, נורו, תקפו מינית, נדקרו, אולצו לזחול ולנבוח כמו כלבים, לשיר שירים נאציים והקריאו בקול רם ממיין קאמפף. המוני גרמנים ירקו והשליכו בוץ על שכניהם היהודים.
חלק מזה נשמע דומה להחריד לסיפורים על הזוועות שביצעו מחבלי חמאס במהלך הטבח ב-7 באוקטובר. חמאס חולק את אותה שנאה ליהודים כמו המפלגה הנאצית, והטבח ב-7 באוקטובר היה ניסיון להגשים את מטרת הנאצים למיגור העם היהודי.