איראן תישאר ב"רשימה השחורה" של כוח המשימה הפיננסי של G7 (FATF), 17 שנים לאחר הקריאה הראשונה שלה לצעדי נגד פיננסיים. במליאת 28-30 באוקטובר בפריז, כלב השמירה הבינלאומי שוב סימן פערים גדולים בחוקי מימון הטרור של משטר מולה וחידש את הקריאות לצעדי נגד. ה-FATF קובע סטנדרטים נגד הלבנת הון ומימון טרור או הפצת נשק להשמדה המונית. זה לא מטיל סנקציות. איראן, צפון קוריאה ומיאנמר נמצאות ברשימת הסיכון הגבוה שלה, אך מיאנמר עומדת בפני בדיקה משופרת, לא אמצעי נגד. חוק מימון הטרור של משטר מולה פוטר קבוצות "המנסות לשים קץ לכיבוש הזר, הקולוניאליזם והגזענות". FATF דרש שוב ושוב את הסרת החריג הזה מסיבות ברורות - זה לא יותר מניסיון להגדיר מחדש את הטרור כדי לשרת את האינטרסים הגיאופוליטיים של משטר המולא. פטור זה מספק כיסוי משפטי לאיראן להמשיך ולממן קבוצות טרור שטהרן רואה בהן "התנגדות", כמו חיזבאללה וחמאס. אז איך הגענו לאישור מחדש של איראן ברשימה השחורה של ה-FATF? 25 בפברואר 2009: FATF קרא לצעדי נגד יעילים נגד איראן. 21 בנובמבר, 2011: משרד האוצר האמריקני הגדיר את איראן כתחום שיפוט של "דאגה עיקרית להלבנת הון" במסגרת חוק פטריוט §311, תוך ציון סיכונים בכל המגזר הפיננסי שלה, כולל הבנק המרכזי. יוני 2016: איראן התחייבה לתוכנית רפורמה, וה-FATF השעה את צעדי הנגד. התוכנית פג בינואר 2018 ברובה לא גמורה. עד אוקטובר 2019, FATF קראה להדק יותר פיקוח, דיווח וביקורות על בנקים איראניים. 21 בפברואר 2020: ה-FATF החזיר במלואו את קריאתו לצעדי נגד לאחר שאיראן לא הצליחה ליישם את אמנות פאלרמו ומימון טרור בהתאם לתקני ה-FATF. הפטור מכיבוש זר נותר נושא מרכזי. מאי ואוקטובר.