זכרם של סבתא זיינב ואבולפזל למות הנכדים
אבולפזלאם היה בכיתה א' ורק פיסות עצם בודדות נמצאו ממנו; הוא עסק בנגרות בגיל חמש; רק ארבע אצבעות נשארו מהבת שלי וחתי הפך לאדון.
🔹 המקום הכי קשה עבורי היה עליית הנפגעים; הם שמו עצים על ארון הקבורה של בתי ושל אבולפזל אהובתי; הלוואי שלא הייתי מנשק את פניו של זינב, כי זה היה בשר קפוא; הרגעים האלה היו קשים עבורי.