חדדדאל: כל עניין שהמנהיג ההרוג שלנו המליץ לאומה, הם נהגו לספק טיעונים והוכחות רציונליות.
🔹 אני חושב כך בעצמי, כמובן, העתירות שלי אינן מאושרות במטה, כי המטה התקיים פגישה ראשונה וככלל, אם יהיו לו אישורים, בעתיד - למשל באמצעות הדובר - יתפרסמו ידיעותיו באופן רשמי. אבל הבה נניח שעלינו באקדמיה לשפה וספרות פרסית מוטלת החובה להביע את תשומת ליבו של המנהיג שנהרג לשפה ולספרות הפרסית ביום השנה הזה. אני חושב שבשנה הראשונה צריך להסביר יותר את היסודות של תשומת הלב הזו, בשנים הקרובות ברוך ה' תהיה הזדמנות לדבר על הפרטים. השנה, עלינו לומר כיצד ומדוע ראתה ההנהגה את תשומת הלב לשפה ולספרות הפרסית כעמוד התווך של הזהות הלאומית של האיראנים ומהי חשיבותה של שפה זו שהעריכו אותה כל כך. 🔹תחשבו על אותו הדבר בסמינרים: על הסמינרים להתבונן גם במסר שההנהגה הפנתה לסמינרים רוחניים ודתיים לפני כשנתיים, בו הסבירו את ניסיונם של עשרות שנים עם סמינרים ורוחניות, עליהם לבסס אותו ולדון בו. למשל, אמנים צריכים לראות מה הם אמרו על אמנות ולשים לב ליסודות שהם הקימו לבניית אמנות בחברה העתידית. דעתי היא שביום השנה הראשון, בשלב הראשון, היסודות והיסודות צריכים להיות חשובים יותר מהעלים; יש להם הרבה זמן.
🔹 בכל הדיונים הללו, אור הרוחניות והאמונה באלוהים צריך להיות מאיר עיניים, ויש לקחת בחשבון את הגישה הרציונלית ואת חוכמת ההנהגה. יש לציין שבכל 36 שנות ההנהגה הללו ואפילו מהנשיאות, נהג ההרוג הזה להתווכח עם כל מה שחלק עם העם. כלומר, אף פעם לא פנו לאומה ואמרו "קבלו ממני את העניין הזה, כי אני האפוטרופוס של המשפטן, כי יש לי הרשות, כי אני אומר", הם מעולם לא דנו כך.
🔹 כל עניין שהמליצו לאומה, הביאו איתו טיעונים והוכחות רציונליות. זה מאוד חשוב, אנחנו חייבים להיות אומה כדי לנהל את המדינה שלנו בתבונה. לא משנה מה המנהיג הזה דיבר, אנשים יתייחסו לטבעם הרציונלי ויגידו, ובכן, הוא צודק, הוא יודע נכון, הוא איבחן. פעילויות אלו צריכות להיות מוארות באור הרציונליות שההנהגה הייתה התגלמותה והמורה שלה; יאיר אותו באור האמונה באלוהים והאמון באלוהים ובאומץ הלב שהיה לו; במקרה זה, תקווה, אחדות ודברים רבים אחרים שהיו גישתו המתמדת נראים כולם באור האורות הללו.