מיצר הורמוז וההגנה הלגיטימית של איראן מנקודת מבט של המשפט הבינלאומי
מוחסן בהרונד, לשעבר סגן משפטי ובינלאומי של משרד החוץ ודיפלומט בדימוס
בהערה זו, בהתייחס לאמנת האומות המאוחדות, בהארונד רואה בהתקפות צבאיות נגד איראן דוגמה להפרת איסור השימוש בכוח ומדגיש את זכותה הטבועה של איראן להגנה לגיטימית. בהתייחסו לחוסר היעילות של מועצת הביטחון בבלימת הסכסוך, הוא טוען שאיראן יכולה להשתמש באמצעים לגיטימיים זמינים כדי להגן על שלמותה הטריטוריאלית, ריבונותה ועצמאותה המדינית; בתנאי שדרישות המשפט הבינלאומי, לרבות הכרח ומידתיות, יישמרו.
השאלה המרכזית של הטקסט היא האם ניתן להצדיק הגבלת תנועה או חסימת מיצר הורמוז במסגרת הגנה לגיטימית. המחבר סבור כי לא ניתן להשיב על שאלה זו מבלי לבחון את אופיו וממדי הסכסוך. מנקודת מבטו, כאשר התקפות צבאיות מלוות במצור ימי, לחץ כלכלי ואיומים על הישרדות המדינה, ההערכה המשפטית של פעולותיה של איראן במצר הורמוז צריכה להיעשות גם על פי מכלול התנאים הללו, ולא רק על ידי הסתמכות על כללי ענף אחד של המשפט הבינלאומי.
חלק נוסף של הפתק מוקדש להפיכת הסנקציות והרשת הפיננסית העולמית לכלי מלחמה. בהרונד טוען כי השליטה האמריקנית על הדולר והמערכת הבנקאית אפשרה להפעיל לחץ נרחב על כלכלת איראן ועל פרנסתה, ויש לכלול את הלחץ הכלכלי המתואם עם המבצע הצבאי בניתוח הכולל של הסכסוך. עם זאת, הטקסט מכיר בכך שהתגובה הצבאית לפעולות אזרחיות נופלת לתחומים שונים של המשפט הבינלאומי, והצדקה של כל תגובה, לרבות הפעולות הקשורות למיצר הורמוז, מחייבת הערכה מדוקדקת של נחיצות הסכסוך, המידתיות והתנאים הממשיים של הסכסוך.
קרא את הטקסט המלא של ההערה כאן: