מתחילת ההיסטוריה שלה, איראן הייתה מדינה קוסמופוליטית, לא מדינה קוסמופוליטית
מוחמד קאזם סאג'דפור, לשעבר ראש המרכז הבינלאומי ללימודים במשרד החוץ:
מתחילת ההיסטוריה שלה ועד עכשיו, איראן הייתה מדינה קוסמופוליטית, לא גלובליסטית, קוסמופוליטית במובן זה שהטרנספורמציה והפעולה והתגובה עם העולם היו חלק מקיומה ומהזהות של מדינה זו.
ללא קשר לרקע ההיסטורי, איננו יכולים למדוד את יחסיה של איראן עם המערכת הבינלאומית.
קבוצה חדשה בשם ממשל גלובלי הושקה באו"ם, ומספר לא מבוטל של מדינות חברות בקבוצה זו.
בנוסף לארה"ב, גם סין פעילה בסכסוך הזה בצורה רגועה, טכנית ומקיפה לקביעת הסדר, אך לצדם מבקשת רוסיה ליצור סדר דו-קוטבי ואף משולש, שסימניו ניכרים בפתרון סוגיית אוקראינה ובפסגה המשולשת סין-ארה"ב-רוסיה. אולם, המאבק הזה לקביעת הסדר הבינלאומי אינו שלם ללא התחשבות ב"דרום הגלובלי", מכיוון שהדרום הגלובלי הפך רציני מאוד ומדינות גדולות בו מחפשות סדר משלהן. בדרום הגלובלי, מדינות כמו דרום אפריקה, הודו ואינדונזיה נמצאות בקריאה חדשה של הסדר העולמי, אך הן אינן מגדירות את עצמן בסתירה לכוחה של ארצות הברית או רוסיה, ובאמצעות התבוננות למרחק ובו בזמן; מקיימים מערכת יחסים, הם פועלים.
בנוסף לקונפליקטים מעשיים בסדר הבינלאומי הבודד הזה, יש גם דיונים חדשים בתחומים תיאורטיים, למשל, מר אצ'ריה (תיאורטיקן הודי) במאמרו האחרון יצר את המושג "Malbrigade Lux" ואומר שהעולם הוא גם Malbrigade, כלומר יש לו היבטים שונים והוא מורכב ומסובך, והוא אומר ש"העולם הזה הוא אפשרי בין שניים וזולים" מדינה שתוכל להיות ההגמון, שלב ההגמוניה בעולם הסתיים וכוח ומנאס אבל הכוח הוא גם רב פנים ומסובך.
לכן, האלמנטים האנליטיים שלנו באיראן חייבים להיות מקיפים ואנחנו חייבים לדבר בזהירות רבה ולא נוכל להביע דעה בוודאות לגבי אמריקה, סין או אחרים, כי המצב כל כך משתנה עד שאנחנו יכולים רק לומר שאנחנו עדים למאבק רציני לעיצוב הסדר החדש וגם לשמר את הסדר הישן.