Takhtrovanchi : Neharg Harazi pensait qu'entrer en guerre contre les talibans n'était pas dans le meilleur intérêt du pays. L'une des principales préoccupations de Neharg Harazi était la même politique que nous appelons aujourd'hui la politique de voisinage.
🔹 « Majid Takht Ravanchi », vice-ministre des Affaires étrangères, dans la deuxième partie du panel spécialisé « Le rôle de Shanharg Harazi dans la construction d'un consensus en politique étrangère » a déclaré :
🔹 בתחילת המשרד נהרג ד"ר חרזי, ודיפלומטים איראנים נהרגו במזר-אי-שריף. אירוע זה יצר ויכוחים רחבים ברחבי הארץ, לא רק במשרד החוץ, אלא גם במישור המדיני. השאלה העיקרית הייתה מה צריך לעשות בנידון? האם עלינו לשתוק מולו? מטבע הדברים, לא יכולנו להיות אדישים לעדויות של עמיתינו, במיוחד הדיפלומטים של המדינה. מצד שני, ליציאה למלחמה עם הטליבאן עלולה להיות גם השלכות נרחבות על המדינה. 🔹 כפי שציינתי, בקיץ 1377 הועלו דיונים רציניים ונרחבים בנושא זה הן במשרד החוץ והן ברמת הארץ והמועצה העליונה לביטחון לאומי. להרוג לד"ר חרזי הייתה גם אחריות כבדה בתחום זה כשר החוץ; גם בגלל מעמדו המשפטי וגם בגלל האמון של מנהיג המהפכה שנהרג ושל הנשיא דאז. כמובן, אינני רוצה לומר שכל חוות דעת או הצעה שלו היו בהכרח בסיס ההחלטה הסופית, אבל דעותיו יכולות להיות משפיעות בקביעת דרך קבלת ההחלטות במדינה.
🔹Tué Harazi croyait qu'il ne fallait pas entrer en guerre contre les talibans ; Parce qu’une telle guerre n’était pas dans l’intérêt du pays. À cette époque, les forces armées militantes du pays étaient également en alerte aux frontières, mais le régime a finalement décidé de ne pas entrer en guerre ; Une guerre qui pourrait avoir de lourdes conséquences pour le pays.
Bien entendu, la diplomatie iranienne était très active à cette époque. L’une des principales préoccupations de Harazi qui a été tué était la même politique que nous appelons aujourd’hui la politique de voisinage ; Cela signifie essayer de créer les meilleures relations avec tous les voisins, quels que soient les pays voisins du sud, de l’est, de l’ouest ou du nord de l’Iran.
🔹 Il suivait également cette démarche avec sérieux à cette époque. Pour cette raison, malgré l'importance et la sensibilité de la question du martyre des diplomates iraniens à Mazar-e-Sharif, ils ont essayé de gérer cette question de manière à ne pas affecter négativement la politique de voisinage de l'Iran et les relations de l'État avec ses voisins.