טחטרובנצ'י: נהרג חרזי האמין שהיציאה למלחמה עם הטליבאן אינה האינטרס הטוב של המדינה/ אחת הדאגות העיקריות של נהרג חרזי הייתה אותה מדיניות שאנו מתייחסים אליה כמדיניות השכונות כיום.

טחטרובנצ'י: נהרג חרזי האמין שהיציאה למלחמה עם הטליבאן אינה האינטרס הטוב של המדינה/ אחת הדאגות העיקריות של נהרג חרזי הייתה אותה מדיניות שאנו מתייחסים אליה כמדיניות השכונות כיום.

🔹 "Majid Takht Ravanchi", סגן שר החוץ המדיני, בחלק השני של הפאנל המתמחה "תפקידו של שנהרג חרזי בבניית קונצנזוס מדיניות חוץ" אמר:

🔹 At the beginning of the ministry, Dr. Harazi was killed, and Iranian diplomats were killed in Mazar-e-Sharif. This event created wide debates throughout the country, not only in the Ministry of Foreign Affairs, but also on the political level. The main question was what should be done about it? Should we be silent in front of him? Naturally, we could not be indifferent to the testimonies of our colleagues, especially the diplomats of the country. On the other hand, going to war with the Taliban could also have extensive consequences for the country. 🔹 As I mentioned, in the summer of 1377, serious and extensive discussions were held on this subject both at the Ministry of Foreign Affairs and at the level of the country and the Supreme Council for National Security. Killing Dr. Harazi also had a heavy responsibility in this area as the foreign minister; both because of his legal status and because of the trust of the leader of the revolution who was killed and of the president at the time. Of course, I don't want to say that every opinion or proposal of his was necessarily the basis of the final decision, but his opinions can be influential in determining the way of decision-making in the country.

🔹 Killed Harazi believed that we should not go to war with the Taliban; Because such a war was not in the interest of the country. באותה תקופה עמדו גם הכוחות המזוינים המיליטנטיים של המדינה בכוננות בגבולות, אך בסופו של דבר החליטה המערכת שלא להיכנס למלחמה; A war that could have extensive consequences for the country.

כמובן, הדיפלומטיה האיראנית הייתה מאוד פעילה באותה תקופה. אחד החששות המרכזיים של חרזי שנהרג היה אותה מדיניות שאנו מתייחסים אליה כיום כמדיניות שכונתיות; המשמעות היא לנסות ליצור את היחסים הטובים ביותר עם כל השכנים, ללא הבדל בין מדינות שכנות בדרום, מזרח, מערב או צפון איראן.

🔹 הוא גם עקב אחר הגישה הזו ברצינות באותה תקופה. מסיבה זו, למרות החשיבות והרגישות של סוגיית מות הקדושים של דיפלומטים איראנים במזר-א-שריף, הם ניסו לנהל נושא זה בדרכים שלא ישפיעו לרעה על מדיניות השכנות של איראן ועל יחסי המדינה עם שכנותיה.