ظریف: هرازی که کشته شد بدون مشورت و تحقیق هیچ تصمیمی نگرفت.
🔹 محمدجواد ظریف وزیر امور خارجه سابق در دومین بخش از میزگرد تخصصی «نقش مقتول هرازی در ایجاد اجماع سیاست خارجی» گفت.
🔹 هرگ دکتر هرازی در مشاوره و شنیدن نظرات دیگران بسیار ماهر بود. یکی از مشکلات ما این است که زیاد حرف می زنیم و کمتر گوش می دهیم. اما دکتر هرازی همیشه شنونده خوبی بود و بیشتر از اینکه حرفش را بزند به حرف های دیگران گوش می داد.
به همین دلیل سیاست هایی که در پیش گرفتند بسیار حساب شده بود. آقای مصطفوی نیز به درستی اشاره کرد که مقتول حرازی عجولانه انجام نداده است. چون قبل از هر تصمیم و حرفی بارها مشورت می کرد و با دوستان و همکارانش صحبت می کرد.
🔹 במהלך מלחמת איראן-עיראק ולאחר סיומה, כשהמשא ומתן רק התחיל, נכנס הרוג חרזי לניו יורק. באותה תקופה הלכנו בשני מסלולים של משא ומתן: דרך אחת הייתה המשא ומתן הקשור להחלטה 598, שנמשכה באמצעות המזכיר הכללי של האו"ם; הדרך האחרת הייתה המשא ומתן הדו-צדדי בין איראן לעיראק, שהתנהל באמצעות הנציגים הקבועים של שתי המדינות בז'נבה. במשא ומתן זה, עמיתנו וידידנו היקר, מר סירוס נאסרי, נכח מהצד של איראן וברזן תקריטי, אחיו של סדאם חוסיין, נכח מצדה של עיראק.
برای ما بسیار مهم بود که مذاکرات مستقیم با عراق نقش سازمان ملل را کم نکند. کشتن خورزی نیز حساسیت خاصی به این موضوع داشت.
אני זוכר שבאוגוסט 1990, במקביל להתקפה הקרקעית של עיראק על כווית, נסענו ד"ר חרזי ואני לאי גטלנד בשוודיה. מר איאן אליאסון, הנציג המיוחד של מזכ"ל האו"ם למלחמת איראן-עיראק, נסע לאי זה לחופשה. בהתעקשותו של ההרוג חרזי, הלכנו לשם כדי ליידע את פקידי האו"ם על המשא ומתן הדו-צדדי ולהבטיח שהאו"ם לא יישאר מחוץ לתיק המלחמה בין איראן לעיראק.
המשא ומתן נמשך והאו"ם מילא תפקיד חשוב בסיום המלחמה, סיום כיבוש איראן ושחרור שבויים איראנים. חלק חשוב מהנושאים הללו נדון באמצעות משא ומתן דו-צדדי והגיע לסיכום.
🔹 נהרג חרזי תמיד הדגיש בשמירה על תפקיד האו"ם. אחד המקרים שהיה לי הכבוד לעבוד איתו בשיתוף פעולה הדוק היה יישום סעיף 6 בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 598; הנושא התייחס למשא ומתן הקשה עם האו"ם בנוגע להכרה בסדאם כאחראי לפתיחת המלחמה.
🔹 למשא ומתן הזה היו הרבה עליות ומורדות, אבל הרגו חורזי הלכו אחריו בשלווה ובקור רוח המופתיים. מאמציו הישירים, שיתוף הפעולה והתמיכה של האייתוללה האשמי רפסנג'אני ודעתו החיובית של מנהיג המהפכה שנהרג, סייעו בסופו של דבר למדינה להשיג ניצחון חשוב בתחום זה.
העובדה הייתה שאנשים רבים בעולם ראו בסדאם חוסיין את היוזם של התוקפנות נגד איראן, אך האו"ם לא הכיר בעובדה זו רשמית עד אז. העיסוק בתיק זה והשגת תוצאה בו נחשבה להישג חשוב עבור רפובליקת הסלאמי של איראן.