ریشه ها در باد نمی میرند.
مجموعه داستان های رواک دارالذکر.
העיניים שלו היו כל כך אדומות מבכי שהיססתי לכמה רגעים. כשפתחתי את השיחה הוא אמר: "אני שונא את זה, אני לא יכול לדבר". הבטתי בעיניו לכמה שניות. אמרתי: "אני יודע, אבל צריך לתעד את הרגעים והתחושות האלה". האנשים של היום והעתיד צריכים לדעת למה אנחנו באים לכאן ובשביל מה הזעקות והצער האלה". הבטתי שוב בעיניו הכהות והאדומות. אורך מבטו הגיע לדאר אל-זכר. זה היה כאילו ביקש רשות מהאימאם שלו.
او با همین کینه شروع کرد: «مردم واقعاً از صمیم قلب آنها را دوست دارند. هر جا می روی مرد حرف می زند. در مغازه ها، نانوایی ها، ماشین ها و امثال آن مردم از ته دل برای او اشک می ریختند. دخترم بعد از شهادت آقا گفت: اگر پدرم را از دست داده بودم، آنقدر که برای او ناراحت بودم ناراحت نمی شدم.
שנאתו התעוררה לחיים בפעם המי יודע כמה במהלך שיחתנו. הוא המשיך: "האדם היקר לי ביותר הוא מר, יש לי מסירות מיוחדת אליהם. זה הרבה צרות עבורנו. האם אתה יכול לתאר 47 שנים ברגע אחד? אתה לא יכול ללכת לקרבלה הרבה. במהלך המלחמה בת 12 הימים, בכרבלא, כולנו יחד עם הנשים העיראקיות התפללנו לבריאותו של האיש וקראנו את הקוראן.
הדמעות שלו התעוררו שוב לחיים. קולו נחלש וכעסו לא אפשר לו לדבר ברור. אמר: "הייתי בדרכי לסרפול כששמעתי את הבשורה על מות הקדושים. לא יכולתי לשאת את זה והייתי בבית החולים ארבעה ימים. אתה מאמין?! זו העלייה לרגל הראשונה שלי אחרי מות הקדושים של מר. בדרך שאמרתי, אני רוצה רק דבר אחד מהאמאם רזה; נשאר לי אפילו יום אחד מחיי לראות את הבוגדים נעקרים מהשורש! הכאב של הבגידה הוא הכאב של הבנאדם".
بغضش را قورت داد، صدایش را صاف کرد و ادامه داد: «عزیزانمان را از ما گرفتند، اما نتوانستند ریشهشان را بردارند! رهبر ما ریشه دارد... ".
مطالب در رسانه های خامنه ای. آیآر درباره وقایع حضور مردم در جوار مزار نورانی رهبر معظم انقلاب در رواق دارالزکر حرم مطهر علی بن مسیال رضا (ع)، ماهار 1405.