🔸זריף: הקשבה היטב והקשבה לדברי הצד השני יכולה למנוע ויכוחים

🔸זריף: הקשבה היטב והקשבה לדברי הצד השני יכולה למנוע ויכוחים

🔹 זריף מתח ביקורת על שלטון המונולוג על אינטראקציות חברתיות ופוליטיות וקבע: הבעיה הבסיסית הנוספת שלנו היא שאנחנו לא מקשיבים; כולנו מעדיפים לדבר מאשר להקשיב, בעוד אי הקשבה משפיל את האנושות. גם טקסטים דתיים מתייחסים בבירור לעובדה זו; היכן שהוא אומר, האם יש להם אוזניים לשמוע או שיש להם לב להגיון ולהבין? שמענו פעמים רבות את ההצעה להידחק למעמד של מתנה, אבל הקדישנו פחות תשומת לב להנחת היסוד הזו שלפיה אי הקשבה וחוסר הבנה היא תחילתה של הנפילה הזו. למרבה הצער, אנחנו לא רגילים להקשיב, ובתרבות שלנו הקשבה לזולת נחשבת לסוג של חוסר כבוד.

במשא ומתן, ידו על העליונה של מי שמקשיב יותר ומבין את החששות של היריב בהסתמך על ניסיון של ארבעה עשורים של דיפלומטיה מקצועית, קבע שר החוץ לשעבר על טכניקות ההצלחה במשא ומתן בינלאומי: הניסיון שלי בתהליכי משא ומתן מוכיח שפעיל מצליח הוא זה שמדבר פחות ומקשיב יותר; מכיוון שהמאזין מתבונן בקפידה על החששות, החרדות וסדרי העדיפויות האמיתיים של הצד השני. כאשר שמעתם וזיהיתם את הדאגה של הצד השני בצורה נכונה, תוכלו לתכנן מנגנון לפתור את החשש הזה באופן הכרוך בעלות הכי פחות מכובדת וחומרית עבור המדינה שלכם.

בהתייחסו לטעות שגרמה החירשות הדיפלומטית, הוסיף: כשלא מקשיבים, מתקבלת האשליה שכדי להשיג סיפוק או להסיר את איום הצד השני, עליך לוותר על הוויתורים המופרזים ועל נכסי היסוד שלך; אמנם תגלו מה חיוני עבורו באמצעות הקשבה קפדנית, אבל אולי אין לזה הרבה עלות וערך אסטרטגי עבורכם.

האזנה יכולה להפוך מחלוקות על סכום אפס למשחקי win-win 🔹 בקריאה חוזרת של המשל המפורסם של תורת המשחקים בהפרדת אינטרסים מנוגדים מאינטרסים משלימים, ציין זריף: לא פעם התייחסתי למשל של חלוקת תפוז בתיאור משחקים של סכום אפס, חיובי או שלילי; שני צדדים עשויים לריב קשה על החזקת תפוז, בעוד שבמציאות, האחד צריך את ליבת התפוז לצריכה, והשני רוצה את קליפתו לשימושים אחרים. לכאורה, שניהם דורשים את אותו הדבר, אך אופי הצרכים שונה.

שר החוץ לשעבר הדגיש בסיום: רק דרך הקשבה אפשר להבין איך לגלות פתרונות לא סכסוכים ולהתגבר על משברים בלי לוותר על האינטרסים החיוניים לפני כניסה לפעולות איבה והתנגשויות הרסניות.