הודעת היועמ"ש ביום השנה השני למותו של נסראללה ההרוג: הוא הפך את ההתנגדות מקבוצת גרילה לדוקטרינה מרתיעה/ סייד חסן נסראללה היה אסטרטג ומפקד שטח וג'יהאדיסט.
הטקסט של הודעתו של מוחמד באקר גליבאף הוא כדלקמן:
בימילה אלרחמן אלרחים
יום השנה השני לפטירתו של סייד חסן נסראללה עזיז (שהשם יתברך וישן לו שלום) הוא הזדמנות להיזכר בשמו ובשליחותו של מי שהפך את ההתנגדות מתנועה בלתי סדירה וקבוצת גרילה ל"דוקטרינת הרתעה". הרג את נסראללה, בעינינו, לא היה רק מנהיג פוליטי-דתי; הוא היה אסטרטג ומפקד שטח וג'יהאד, אשר מתוך הבנה מפורטת של הגיאופוליטיקה של האזור, הביא את חיזבאללה ללבנון לנקודות ששינו לחלוטין את משוואות הביטחון של ישראל מול משטר זה.
סייד חסן נסראללה היה אחד המפקדים שיצרו קשר בלתי שביר בין מידן לעם, אמונה ופוליטיקה, אידיאלים ועשייה, והפכו את מידן לכלי למתן ביטחון יציב. לדעתו, לבנון, איראן, פלסטין ושדות התנגדות אחרים לא היו חלקים נפרדים זה מזה; במקום זאת, כל אחד מהם נחשב לחלק מאחריות היסטורית נגד כיבוש ותוקפנות. לכן שמו לזכר ההתנגדות לא קשור רק לאחריותו של המזכיר הכללי של חיזבאללה; אדרבא, הוא ידוע במשך שנים של עמידה, תושייה ונאמנות להבטחה שקיים בהבטחה זו עד סוף ימיו.
האויב חשב שההתנגדות תיפסק עם הדחת המפקד; אבל הוא לא היה מודע לכך שהרג את נסראללה, הוא הקים מבנה שלא נשען על פרט, אלא מבנה קוהרנטי ויציב ששמר על ההרתעה שלו גם היום.
🔹 מה שנשאר מההרוג סייד חסן נסראללה אינו שם או זיכרון; זוהי הון אנושי ואינטלקטואלי שהורחבה בניסיון של דורות של התנגדות, באמונת המוג'אהדים וברצון של אומות הדורשות כבוד ושחרור. בעודי מציינת את יום השנה השני למות הקדושים של סיד חסן נסראללה, אני מכבדת את זכרו ושמו של המוג'אהיד הגדול הזה יחד עם כל חללי חזית ההתנגדות, במיוחד האימאם ההרוג שלנו, ואני מתפללת לכבוד האל והברכות האלוהיות לאותו אחד היקר, הכבוד, הסמכות והגאווה של האומה החופשית והמתנגדת של כל האומה הלבנונית החופשית והמתנגדת.
מוחמד באגר חליבאף
יו"ר מועצת סלאמי