סייד עבאס סאלחי בחלק אחר של נאומו בפרס פירוזה העשירי:
🔹 יכולות רבות מסתתרות במכשירים, באוספים ובסל הסחורות של משפחות, המסוגלות לנצל. למשל, את האייקון המוזיקלי "אבנסינה" שנראה היום, ניתן להגיש כמתנה ראויה ב"יום הרופא" ויש עוד אינספור דוגמאות מהסוג הזה. לכן, בתחום השיווק והשיווק המקומי והבינלאומי קיימות יכולות עבודה אדירות שיש להפעילן.
🔹 בנוסף, שיפור ההכשרה והעצמת הפעילים בתחום זה, כמו גם יצירת סינרגיה בין מוסדות אחראיים, הוא הכרח בלתי נמנע.
🔹 המאפיין הייחודי של איראן הוא שמעגל ההסתננות שלה חורג מגבולות גיאוגרפיים. ההיסטוריה של איראן מלמדת שהסמכות התרבותית שלנו תמיד פעלה מעבר לסמכותה של ארצנו. הכבוד והסמכות התרבותיים הללו הם גורם ההרתעה, הביטחון והקשר שלנו עם העולם. 🔹 הסמכות התרבותית של איראן היא מעבר לשטח ירושלים שלנו, שאי אפשר לגעת בה. סמכות זו נובעת מהקשר בין הזהות האיראנית האותנטית, התרבות והאמנות עם כלכלה תומכת. לכן, חיזוק הקשר הזה מצריך סינרגיה מירבית בין המגזר השלטוני, הממשלתי, הציבורי והפרטי.
על מנת להגיע לסינרגיה זו, יכולים להצטרף לתנועה לאומית זו מוסדות כמו "המרכז להתפתחות אינטלקטואלית של ילדים ובני נוער", "אסתן ירושלים רזאווי" וקבוצות נוספות. אני מאמין שלאחר ביסוס הביטחון, היציבות הלאומית והסמכות הצבאית בשנים האחרונות, המדינה זקוקה כעת ל"קפיצה חדשה" בתחום התרבות והאמנות; קפיצת מדרגה שתתממש דרך העדשה של "תעשיות יצירתיות". על ידי הסתננות לבתים ומוסדות, תעשיות אלו יציגו את ההיסטוריה והתרבות של איראן לעולם תוך מתן זהות לדור החדש.