הטקסט של הודעתו של המנהיג המהפכני סלמי הוא כדלקמן:
בימילה אלרחמן אלרחים
מוחמד הוא שליח האלוהים ומי שנמצא איתו הם הרחמנים ביותר לכופרים, הרחמנים שבהם.
אני מברך את האומה הנכבדה של איראן והאומה הגדולה של האיסלאם בימי הולדת הקיום המבורך של נאיר עזאם, אשרף חאלק, סיראג' מוניר, נבחר האל, עיר הדעת, הזראת רחמטול אל-עלאמין, השליח האציל של האסלאם, יברך אותו ה' ויעניק לו שלום, וסמכותו הטהורה, סמכותו של הג'עפר, הטהור, האימאין. סדיק, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום.
מאז עלתה השמש של קיומה של עזרת חתמימרבת במכה ברוכה, זכה הסיכוי לאושר אנושי, התלוי בשלמות השעבוד והציות להזרת חאק אל-עלא, זוהר חדש. נשמות הנביאים והמלאכים האלוהיים ואנשי ירושלים, טבעו באלוהים, והשדים, בני אדם וג'ין, נשכו את אצבע הכעס, הגעגוע והעצב. כיוון שהיצירה העליונה של אלוהים בכל העולמות של אין ספור יצירות, הוא דרכה את רגלו על הארץ ועד מהרה, עם גלימת הנבואה והסופיות, ועם הקוראן הגדול בידו ומשימת ההדרכה הכללית של האדם, הוא הלך להניע את תנועת השיירה הגדולה של האנושות לקראת עבודת האל והתפתחותו. חיי קדושתו ושומריו הבלתי תקינים הם שיעור בהדרכה ושעבוד, שיעור בידע ובאהבה, שיעור באמונה ובג'יהאד, שיעור בחיים ובאתיקה אישית וחברתית טובה, שיעור באמון וביושר, שיעור בכבוד ובכבוד, שיעור בידע ובמעשה, שיעור בצדקנות, ברוח ובצדק, באחדות ובאחווה. ככל שהשיעורים הללו ילמדו ותתרגלו טוב יותר, כך יהיה קל יותר לאנושות להגיע לשיאים של אושר ומזל טוב. אנו מאמינים כי נשמתו הטהורה של נביא הרחמים, כמו גם הנשמות הטהורות של השומרים והצליינים הטהורים, על כולם, שלום וברכה, תמיד ערות, מדריכות ואדיבות למצבם של המוסלמים וקהילת הסלאמי. כשקורה טעות לילדים של האב האדיב והמכובד הזה, הם נעלבים ובכל פעם שהמוסלמים ממלאים אחר שיעוריו והוראותיו, לבם הברוך שמח.
כעת, האיסלאם ואנשיו, לאחר שעברו תקופות קשות וסוערות ועברו עליות ומורדות רבות מאז תחילת הדרך, הגיעו לשלב מכריע ומכריע. כיום, מוסלמים יכולים למלא תפקיד מאוד יעיל ועושה היסטוריה. היום הוא היום שבו הסיכוי לניצחון הסופי של האמת על השקר, ושל האיסלאם על חוסר האמונה, התקרב לאובייקטיביות מאשר בכל התקופות הקודמות.
התנאי הראשון לחשיבות זו הוא המילה אחדות המוסלמים. האחדות של המוסלמים מול חוסר האמונה העולמי היא אסטרטגיה קוראנית ותורות אותנטיות של האיסלאם הטהור של מוחמד, שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, ולא נושא שטחי וחולף. מטרת האחדות היא שברמה הכללית של חברות סלאמי יש להציב את הנקודות המשותפות בין כולם, הציר והעיקרון. כמובן, בתמיכת הנמקה, תוך כיבוד כל ענייני אחווה וחברות, וכפי שהיא באה מתורת הקוראן, מנסים להפוך את נקודות השוני לנקודות משותף, בשלום ובטהרה גמורים.
מה שבטוח הוא שהמוסלמים בקהילות הסלאמי צריכים לשים את העיקרון הקוראני של "אשדאא עלי אל-כופר, רחמא בינחום" כמוקד החשיבה, הביטוי והפעולה שלהם מול חוסר האמונה העולמי. בכל פעם שאחד משני חלקי המסר השמימי הזה יחרוג משלב פעולה של המוסלמים, הם גם יחרגו מעמדת הכבוד שקיבלו בצדק במדינה אל-איסלאם, וזהו כלל שאין להפרו.
כלל זה הוא אחד מהעקרונות והמסרים הבסיסיים של מהפכת הסלאמי. זמן קיום השבוע הראשון של האחדות מתחיל במרץ 1356 לספירה ותקופת המאבק נגד מערכת הדיכוי הפהלווית; כאשר מנהיג עזים אל-שאן נהרג במהלך גלותו לאירנשהר, הוא העלה את הרעיון הזה והשיעים והסונים קיבלו אותו בברכה. זמן קצר לאחר הניצחון של מהפכת הסלאמי, "שבוע האחדות" הוקם רשמית בעצת מייסד רפובליקת הסלאמי, האימאם חומייני. הודות להזרת בריטלי, לנושא האחדות בין בני האומה המוסלמית יש דוגמה מוצלחת בקרב האומה האירנית, ולמזימות האויבים לא הייתה השפעה רבה על סילוף.
אבל בוודאי שאוהבים תמיד נמצאים במארב לברכה הגדולה הזו. מה שמעורר בהם תקווה הוא הדגשת ההבדלים. הבדלים אידיאולוגיים ודתיים, אם כי היבט חשוב של אויב כוונות האסלאם, והוא מחויב מאוד להשתמש בו; אבל הוא לא יסתפק בכך והוא מנסה להפוך כל מיני הבדלים גזעיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים וגיאוגרפיים לתירוצים ליצירת הבדלים בין העם המוסלמי באיראן ובכל מדינה אסלאמית אחרת, כך שמנקודת מבט זו הוא יצפה בפיצול האומה האסלאמית ובהחלשת סמכויותיה ורצונותיה בזמן הנכון.