🎥 שתיקה וקריינות מול אירועי ההתנקשות באזרחים איראנים / הצורך לשמור על עקרונות היסוד של זכויות הומניטריות בינלאומיות
נאסר סיראג', סגן לעניינים בינלאומיים של מערכת המשפט ומזכיר צוות זכויות האדם:
אם פקיד פוליטי נרצח בחלקים מסוימים של העולם, מתייחסים לזה כאיום על השלום והביטחון הבינלאומיים, אך כאשר הקורבן הוא אזרח איראני או סטודנטים מינביים, לפעמים אותו אירוע נתקל בשתיקה, הצדקה או אפילו קריינות פוליטית.
🔹 זהו אותו מוסר כפול שצריך לדבר עליו בצורה ברורה. אם זכויות אדם הן אוניברסליות, שמירה עליהן חייבת להיות גם אוניברסלית. אם לחיי אדם יש ערך מהותי, ערך זה לא צריך להיות תלוי בדרכונו.
ילד איראני, ילד פלסטיני, ילד אירופאי, ילד אפריקאי ואסייתי כולם ילדים. אמא איראנית שמאבדת את ילדה חווה את אותו כאב כמו אמא בכל חלק אחר בעולם. 🔹 לגבי ההתנקשות הממשלתית ואחריות הממשלות, כאן צריך להצביע גם על נושא חשוב נוסף, המאבק בהתנקשות לא צריך להיות מכוון רק לקבוצות לא ממשלתיות. על הקהילה הבינלאומית לנקוט עמדה מאוחדת נגד כל שימוש מאורגן באלימות נגד אזרחים, ללא קשר לזהות המבצעים.
אם קבוצה מיליטנטית חמושה מכוונת אזרח או אזרחים, יש לגנות את הפעולה הזו. כוח צבאי אינו יכול להיות רישיון להפר זכויות אדם. חברות בקואליציה פוליטית לא יכולה ליצור תמימות, והטענה של מאבק בהתנקשות לא יכולה להוות הצדקה לפגיעה באנשים רגילים.
בסוגיית המלחמה וקורבנות האזרחים, במלחמות האחרונות, שוב היינו עדים כיצד אנשים רגילים נחשפו להשלכות הישירות של עימותים צבאיים. במלחמת 12 הימים ולאחר מכן במלחמת 40 הימים והורמוז, אזרחים פשוטים, משפחות, ילדים, נשים וזקנים נחשפו לפיגועי חיסול וחוסר ביטחון. במצב כזה הדיון הוא לא רק על מספר הקורבנות, הנושא המרכזי הוא הצורך לשמור על עקרונות היסוד של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.