🎥 באגאי: כמה הערות על האמנה מבוססות על כמה הנחות, קלישאות נפשיות שאין להן בסיס במסמך ובהיסטוריה של המשא ומתן.
מדוברות משרד החוץ נמסר:
נטען כי הסגן המשפטי והבינלאומי של משרד החוץ מופיע בישיבות תקשורת שונות ומבקש מהתקשורת שלא לסקר את הנושא, ואילו בשבוע שעבר הופיע מר גריבאבאדי בקבוצת העורכים והמנהלים האחראים, הם הסבירו והסבירו. זה לא כך. זה לא באמת נושא סודי.
🔹 לפני עשרה ימים, כשהצעת החוק הייתה אמורה להישלח, הודעתי שזכותו של העם לקבל מידע מלא, לדעת על נושא שממילא חשוב לביטחון המדינה ולאינטרסים הלאומיים. התקשורת, האליטה של המדינה, עורכי דין צריכים לדון בזה, אבל הם צריכים לראות את נוסח האמנה, לראות את הרישומים. חלק מההערות על האמנה מבוססות בבירור על כמה הנחות קלישאות נפשיות שאין להן בסיס לא במסמך ולא בהיסטוריה של משא ומתן ודיונים הקשורים למסמך במוסדות ההחלטה. הרישומים ברורים.
🔹 נניח שלגבי חלקה של איראן במשאבי קרקעית הים ותת-הים, הוא אמור להיות 50% ו-20%, פחות ויותר, בעוד שמסמך זה אינו מזכיר כלל את קו הבסיס; כי אם לא נקבע את קו הזינוק, אנחנו לא יכולים לדבר על כמות חלקה של איראן, קו הזינוק בעצם לא נדון באמנה זו. זה אמור להיעשות בפורמטים אחרים, כולל משא ומתן דו-צדדי.
המשא ומתן שלנו עם הרפובליקה של טורקמניסטן ועם הרפובליקה של אזרבייג'ן התחיל, והופסק בכמה נקודות, אבל זה דיון מתמשך, ולכן הנושא הזה לא נדון במסמך זה כלל.
יש לקבל החלטה. קבלת ההחלטות היא באחריות מועצת סלמי. מסקנת משרד החוץ והמשלחת הממשלתית הייתה כי לאחר שבע או שמונה שנים ובמצב בו הצטרפו למסמך ארבע מדינות חוף נוספות של אגם זה ובהתחשב בעובדה שמסמך זה מגדיר את המסגרת המשפטית, לרבות כי הוא מונע את המיליטריזציה של הים הכספי ונקודות חשובות ושימושיות נוספות הכלולות במסמך זה, זה הזמן הנכון להעלות את הנושא.
🔹 אנחנו בהחלט לא מצפים שלא יתקיים דיון בנושא בחשיבותו, אבל כאמור, אנחנו מצפים שהדיונים יידונו על פי נוסח המסמך, על פי היסטוריית המשא ומתן ועל פי היתרונות ואולי החסרונות שיהיו להצטרפותנו, ויסייעו בתהליך קבלת ההחלטות על ידי האסיפה המכובדת של מועצת סלמי.