Radar פתחו את Radar

🎥 אליאקבר סאלחי: עשורה היא כבר לא רק טקס דתי; כוח רך הוא תרבותי/אשורה הפכה מטקס לאומי לאמירה של העולם האסלאמי

irna_1313 · מקור

🎥 אליאקבר סאלחי: עשורה היא כבר לא רק טקס דתי; כוח רך הוא תרבותי/אשורה הפכה מטקס לאומי לאמירה של העולם האסלאמי

🎥 אליאקבר סאלחי: עשורה היא כבר לא רק טקס דתי; כוח רך הוא תרבותי/אשורה הפכה מטקס לאומי לאמירה של העולם האסלאמי

ראש הקרן לאירנולוגיה אמר במפגש האירוע "מוחרם ואשורא בראי מסמכי משרד החוץ":

בראשית דרכו הופיע והופיע עשורה בצורת אבל דתי, אך כיום, במיוחד כיום, מושגים חשובים כמו צדק, כבוד האדם, אנטי עריצות, חירות, הקרבה ואהבה בעולם האסלאמי מקושרים לרוב בשמו של האימאם חוסיין (עליו השלום).

כשאנחנו אומרים חוסיין, זה אומר אהבה, זה אומר אהבה, זה אומר הקרבה, זה אומר חופש, זה אומר התנגדות והתמדה, זה אומר "הל מן נאסר ינסראני".

לכן, בזמננו, עשורה היא כבר לא רק טקס דתי, אלא סוג של כוח רך תרבותי, המודגם בחגיגת ארבאין בעיראק. תוכלו לראות באיזו צורה מפוארת מתקיים הטקס הזה, המושך את תשומת הלב של העולם לממדיו הרוחניים, החברתיים והפוליטיים. בהקשר זה, מולה מוחמד סאלח ברגאני, מצדו, ניסה לבנות גשר בין ההיסטוריה למצפון העם. הוא האמין שאשורה עשויה להישכח אם רק מסופר, אבל אם זה יובן, זה יישאר נצחי. לכן, בנוסף לאזכור הפורענות, יש לדון תמיד בפילוסופיית המרד, באתיקה והתנהגותו של חוסייני וכן באחריות המאמין כלפי החברה.

במילים אחרות, עלינו להמשיך בשכפול תרבותי מתמשך של אירוע וזיכרון היסטוריים.