החלק האחרון של נאומו של הנשיא עם העם;
🔸פז'שקיאן: חילקנו אנשים לספונטניים ולא מודעים, בעוד שלא מודע בכלל לא קיים
כשמדברים על המסגד, לידו נמצאים בית הספר, מרכז הבריאות, העירייה, הסהר האדום ומוסדות נוספים.
אלו הבסיסים שניתן להפעיל דרכם. המסגד מהווה בסיס לתפעול, בית הספר מהווה בסיס לתפעול, מרכז הבריאות מהווה בסיס לתפעול.
🔹 לדעתי, המסגד צריך להיות בעצם את כל היכולות האלה; אבל בגלל שעינינו עצומות ודמיינו שמי שנראה בעינינו כדתי הוא מבפנים והשני לא דתי ולא מבפנים, לא יכולנו למשוך את כולם.
🔹 חילקנו אנשים לספונטניים ולא מודעים; אמנם אין חוסר הכרה. כל מי שגר באותה שכונה שייך לנו ועלינו לדאוג לו.
במקום פשוט להגיד לאנשים מה לעשות, עלינו ללכת ולעזור להם. אם נעזור לאנשים, אנשים יאמינו לנו.