המנהיג שנהרג היה לוחם פעיל וחלוצי ובילה חלק חשוב מחייו בנתיב המאבק
יחיא פאוזי; חבר בסגל המדעי של מכון המחקר למדעי הרוח בתוכנית המיוחדת Mr. Killed Iran ב-IRNA:
🔹 המנהיג שנהרג, יחד עם הממדים המדעיים והתרבותיים הללו, היבט בולט נוסף באישיותו היה הממד הפוליטי והקמפיין. האייתוללה חמינאי החל את פעילותו הפוליטית מגיל צעיר ומראשיתו היה מודאג מעצמאותו, כבודו והתקדמותו של העולם האסלאמי. חשש זה ניתן לראות ביצירותיו ובתרגומיו בשנות ה-40 של המאה ה-13. באותן שנים תרגם מספר ספרים בנושאים כמו קולוניאליזם, תפקידן של המעצמות הקולוניאליות, עצמאותן של מדינות הסלאמי, התנועה המוסלמית בהודו ועתיד עולם האסלאם, כל אלה הראו את תשומת הלב הרצינית שלו לסוגיות של עולם האסלאם, המאבק בקולוניאליזם וסיבות הפיגור של מדינות הסלאמי. מחשבותיו בתקופה זו הושפעו מתחיית האיסלאם; הטרנד שהתחיל והתפשט במדינות סלאמי שונות כולל מצרים, פקיסטן, הודו ואיראן. זרם זה האמין שהגורם לפיגור של העולם האסלאמי הוא התרחקותם של המוסלמים מתורת האסלאם, והדרך לצאת ממצב זה היא חזרה לאסלאם ולתורות דתיות אותנטיות. גם עבודותיו ומחשבותיו של האייתוללה חמינאי נוצרו לאורך גישה זו.
לאחר היכרות עם התנועה, הפך לאחד הפעילים והדמויות האפקטיביות של תנועה זו ומילא תפקיד לצד האימאם חומייני במאבק בשלטון הפהלבי, בעריצות, בתלות בזרים ובמדיניות האנטי-דתית שלה. בגלל פעולות אלו נאסר על הדוכן לשנים רבות, נעצר ונכלא פעמים רבות ושהה תקופות בגלות. על כן, בנוסף להיחשב לאחד מתאורטיקני המאבק בתחום העיוני, הוא היה גם לוחם פעיל ופורץ דרך בשדה הפעולה והעביר חלק חשוב מחייו בנתיב המאבק. הוא גם הזכיר בזיכרונותיו כי בתקופת משטר הפהלווי לא הורשה אפילו לנסוע לכרבלא כצליין רגיל ותמיד היה תחת רדיפות והגבלות. סוגיה שמראה את עוצמת הלחץ הפוליטי שהופעל עליו באותה תקופה.
לאחר ניצחון המהפכה מילא סלמי תפקיד גם בתחומי אחריות שונים, בעיקר בתקופת המעבר, והחזיק באחריות חשובה במוסדות כמו המועצה המהפכנית ומשרד הביטחון. לאחר מכן הוא נבחר לנשיאות בהצבעה גבוהה ולאחר מותו של האימאם חומייני, כמנהיג השני של רפובליקת הסלאמי של איראן, הוא קיבל על עצמו את האחריות להוביל את המערכת והמשיך בפעילותו ובניהולו.
חייב לעלות
באדרג מר הרג את איראן