המסדרון הדרומי של מיצר הורמוז עומד בסתירה לטקסט ותכליתו של תזכיר איסלמבאד
רזא נסרי, מומחה למשפט בינלאומי, בהערה המסבירה את היסודות המשפטיים של תזכיר איסלמבאד, טען כי הקמת המסדרון הדרומי של מיצר הורמוז אינה עולה בקנה אחד עם הוראות תזכיר איסלמבאד, במיוחד סעיפים 4, 5, 9 ו-14, ועל ידי ביטול התקופה של ההתחייבויות שלו. משא ומתן ומנגנון ההסכמה של הצדדים.
סעיף 5 של מזכר ההבנות של איסלמבאד מחייב את איראן "לעשות את מיטב מאמציה לספק את ההסדרים הדרושים למעבר ספינות מסחריות בתימן" במהלך התקופה הזמנית של 60 יום וגם "לדון עם סולטנות עומאן כדי לקבוע את המינהל העתידי והשירותים הימיים של המיצר". שני אלה הם המנגנונים היחידים שהמזכר חוזה לחידוש הספנות ולהשתתפות עומאן. הפרשנות לפיה ספינות יכולות לעבור במסדרון עצמאי בניהול עומאן, מבלי למלא אחר הסדרי איראן, הופכת את מחויבותה של איראן לריקה מתוכן מעשי והופכת את הדיאלוג שנקבע בין איראן לעומאן לחסר תועלת. עקרון ה"אפקטיביות" (effet utile) - לפיו לכל הוראה באמנה חייבת להיות השפעה ממשית ומעשית - אינו מאפשר פרשנות כזו. הצדדים הסכימו על משטר זמני מתואם, לא על שני משטרים מקבילים ומתחרים.
סעיף 4 מאשר גם חלוקת תפקידים זו. מאמר זה מחייב את ארצות הברית להתחיל "להסיר את המצור הימי וכל הפרעה או מכשול נגד רפובליקת הסלאמי של איראן", לסיים את המצור תוך 30 יום, ולאחר ההסכם הסופי, "להסיג את כוחותיה מסביבת הרפובליקה הסלאמי של איראן". עוד נכתב כי במהלך התקופה הזמנית, "תחודש תנועת הספינות ביחס לכמות התנועה לפני המלחמה, שתשוחזר על ידי הרפובליקה הסלמית של איראן".
🔹 מהמאמר הזה מתקבלות שתי תוצאות. ראשית, הדרך המוסכמת בתזכיר היא צמצום ונסיגה של הנוכחות הימית האמריקאית מהפריפריה הימית של איראן, ולא הקמתה מחדש. לכן, מסדרון שיופעל בניהול צבאי של ארה"ב, יחד עם ליווי ימי וחיפוי אווירי, עומד בסתירה למחויבות זו ומהווה אותה דוגמה ל"הפרעה או המכשול" שארה"ב התחייבה להסיר.