בלעדי ל-IRNA;
יותר ממנהיג; המורשת המתמשכת של המנהיג שנהרג בפוליטיקה, בתרבות ובזהות הלאומית
Abolfazl Pasandideh, שגריר רפובליקת הסלאמי של איראן במקסיקו, כתב בפתק:
האייתוללה סייד עלי חמינאי הוא אחת הדמויות שבמהלך יותר משלושה עשורים של מנהיגות מילא תפקיד מעבר למשרה הפוליטית הגבוהה ביותר במדינה והפך לסמל של "עצמאות", "התנגדות" ו"יציבות נגד לחץ זר" בעיני תומכיו. לא ניתן למדוד את מורשתו רק על פי החלטות פוליטיות או עמדות דיפלומטיות. מורשת זו נוצרת בחיבור בין מחשבה דתית, זהות מהפכנית, תרבות ההתנגדות והנרטיב ההיסטורי של רפובליקת סלאמי; נרטיב שמוצא את שורשיו באשורה, המושג של מות קדושים ושלילת שליטה.
דמותו של "המנהיג הפשוט" הפכה לאחד המרכיבים החשובים ביותר בזהותו הפוליטית של האייתוללה חמינאי. פשטות אינה נחשבת לתכונת אישיות, אלא סמל של הזדהות עם האנשים, הימנעות מאצולה ודבקות בערכי מהפכת הסלאמי. בשנים האחרונות התפרסמו בתקשורת ובמרחב הווירטואלי ספקולציות ונרטיבים שונים על מקום מגוריו של האייתוללה חמינאי, שיטת ההגנה ותנאי החיים. האופן שבו העיד בביתו הפשוט עם בני משפחתו דחה את כל הספקולציות הללו והראה כי היו לו חיים אישיים נורמליים ובניגוד לחלק מהטענות בתקשורת, אורח חייו לא השתנה משמעותית מתחילת מנהיגותו ועד לרגע האחרון.
עבור רבים הוא היה מנהיג שקישר בין כוח לתרבות, פוליטיקה עם ספרים וניהול עם אמנות; אדם שהאמין שהניצחונות הכי מתמשכים הם לא בשדה הקרב, אלא בשדה המחשבה, הספרות והתרבות.
גם באיראן, לאחר המלחמה האמריקנית-ישראלית, גברה תחושת הסולידריות הלאומית וההגנה על הריבונות והשלמות הטריטוריאלית הפכה לנקודות נפוצות בקרב כל מרכיבי החברה. מנקודת מבט זו, טקס ההנצחה להנצחת דמותה הראשית של המערכת לא יהיה רק טקס אבל, אלא יכול להיחשב כסמל לאחדות לאומית ודגש על עצמאות והתנגדות ללחצים חיצוניים.
חייב לעלות
באדרג מר הרג את איראן