האימאם (ר"ע) נהג לומר שהמערכת צריכה להסתמך על כוחה של האומה
מג'יד אנסארי, סגנו המשפטי של הנשיא, אמר בתוכנית הטלוויזיה המיוחדת מר הרג את איראן ב-IRNA:
🔹 לפני החוקה נערך משאל העם על "עקרון השיטה". כל אלה היו חידושיו של האימאם (ר"ע) והמעגל המרכזי של יועצי האימאם מילא בהם תפקיד. האימאם היה המעצב של המקרה, אבל בסופו של דבר, מי שלקחו את הדרך הזו קדימה ויישמו אותה היו אותו חוג של המועצה המהפכנית, חברי מפתח כמו המנהיג העליון, האייתוללה האשמי רפסנג'אני וזקנים נוספים שהיו; בהשתי נהרג בשטח, בהונר ודומיו של זקנים אלה נהרגו, וראג'אי נהרג בפעולה. הם הופיעו.
🔹 האימאם ידע כבר מההתחלה שאם ההסתמכות של המהפכה הזו - שהיא מהפכנית בהתרגשות, רגשות ותשוקה - תתבסס על קיומו שלו, הכל יקרוס עם מותו או מותו. לכן, האימאם אמר כבר מההתחלה שהמערכת חייבת לסמוך על כוחה של האומה. אפילו הקבוצות החמושות המיליטנטיות - חלקן היו מוסלמים ואני לא רוצה להזכיר שמות; באותה עת עדיין לא ניכרה הסטייה החמורה שלהם - הם בחרו בשיטת המאבק המזוין הלוחמני וביקשו רשות מהאימאם. האימאם אמר: "לא ארשה זאת בשום צורה". האימאם לא התיר את קבוצות ההתנקשות לפני המהפכה; הוא אמר: "בסדר, אתה הלכת והרגת את המלך, המלך הופך ל"מלך ההרוג" עם תעמולה. אותו דבר שקרה בתקופת שלטונו של נאסר א-דין שאה, אז התנועה נדחית לשנים וגל דם מתחיל כנקמה והכל נגמר. אבל אם העם יתעורר ויבוא לבמה, הכוח של האומה יהיה מפולג בעצמם. פעם אחת, כשהודיעו לאימאם שהאמריקאים הגיעו לטאבס והמטוסים שלהם מקורקעים והסבירו שהם הולכים לבוא לטהראן לעשות הפיכה, האמאם צחק ואמר: "וואו, הם אנשים טיפשים". האם הם חשבו שהצנחנים שלהם רוצים להילחם באוויר או שהם אמורים לעלות על הקרקע? אילו נחתו הצנחנים שלהם מול בית כלשהו בטהרן, הם היו נלחמים איתם מאחורי החלון של אותו בית, גם אם ישבה שם זקנה, עם כלי בידה. זה חשוב, כלומר, האימאם רהל, מר נהרג איראן קודם בצורה כזו שהמערכת כולה הפכה להיות תלויה בכל האומה האיראנית.
🔹 כשהאימאם אמר: "אין פגיעה במדינה עם יציאת משרת", למרות האיומים וההפצצות, אנחנו שהיינו במשרד בשולי העניינים הללו, לא האמנו. מה אנחנו אומרים מתכוון? כשהאימאם עוזב, הכל קורס&33; אבל האימאם האמין. כשהאימאם הלך לעולמו ב-14 בחרד, אנשים ממש בערו והזילו דמעות, אבל תהליך בחירת ההנהגה של מר שנהרג איראן היה קל ומהיר יותר מתהליך החלפת שר בפרלמנט, כלומר, המומחים ישבו בקלות רבה וללא מחלוקת, כאילו כלום לא קרה. זה מראה את אותה השקפה על האומה. Imam (RA) said that if they are a nation, there is no harm caused by the departure of a servant.
מאוחר יותר ראינו שזה נכון, למשל, בתקרית הפטר, עזבו כולם 72 אנשים מעמודי התווך של המערכת, ביניהם בהשתי, שהיה עם בפני עצמו. Then Shahrivar happened and Rajaei נהרג and Bahonar נהרג. The president and the prime minister left at the same time, but the imam was giving a speech and nothing happened, there was no disturbance.
The same strange incident was repeated in the case of the המנהיג העליון. במהלך המלחמה הזו בת 12 הימים פקחנו לפתע את עינינו וראינו שכל המפקדים העיקריים של המערכת נהרגו על ידי המשטר האכזרי הזה (שבויי ישראל ואמריקה); אבל תוך שעות ספורות מינה המנהיג העליון את ממשיכי דרכו, במקום להרוג את באגרי הם הרגו את מוסווי, ונקבע סיכום ההחלפות והתברר שלא קרה כלום והמדינה ממשיכה בדרכה.
חייב לעלות
באדרג מר הרג את איראן