מר נהרג איראן הצליח להתגבר על משברים רבים כמנהיג כולל של המדינה
מג'יד אנסארי, סגנו המשפטי של הנשיא, אמר בתוכנית הטלוויזיה המיוחדת מר הרג את איראן ב-IRNA:
🔹 זה היה פרס אלוהי שסוף סוף חותמת הקדושים, אותו אות קדושים שהוצמד לחזה המפקדים, הוצמד על ידי אלוהים לחזה שלהם ושל משפחותיהם והם הפכו בני אלמוות.
כמו כולם, אולי הם לא יהיו בינינו כמה שנים, אבל הם יצאו עם תהילה שהנציחה אותם ואיחדה את המדינה. דם חדש, חיים טובים חדשים, נשפמו בעורקי האומה האיראנית כולה, כל ההיסטוריה של איראן ומדינת איראן. זה היה אחד מאותם פרסים אלוהיים שניתנו להם.
למרות שהלב שלנו עצוב, הם בהחלט שמחים עם האות הזה שה' נתן להם, היום באותו העולם. כמנהיג מקיף, הוא הצליח להוביל את המדינה במשברים רבים. מלחמת עיראק התחילה, כיבוש עיראק על ידי האמריקאים קרה באזור שלנו, אבל נשארנו בטוחים כאן, בשכנות לאותה מדינה. אפגניסטן; במלחמה באפגניסטן היינו ממש בסכנה רצינית. באותה תקופה, העבודה המשותפת שעשתה איראן עם המפקד קאסם סולימאני ואפילו עם מדינות העולם הפכה את אפגניסטן ואיראן לבטוחות.
בדיון על דאעש וסכנותיה של קבוצה רעה, ישראלית, אמריקאית ובורה זו, המדינה נותרה בעינה. סנקציות כבדות מאוד הוטלו עלינו והן עדיין נמשכות. כל אחד מאלה יכול היה לשבור את גבה של איראן, אבל זה לא קרה.
🔹 אם נגיד שההנהגה האנכית הייתה אוהל, אבל האוהל הזה יישאר כמו אוהל ללא מעצורים חזקים של מרכיבי הממשלה, גופי הממשלה, הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת, הפרלמנט, הרשות השופטת, הכוחות המיליטנטיים החמושים, המוסדות המהפכניים, האנשים, העיריות, המועצות וכל העובדים, כשהרוח תנשב ותדמע. האנכי לא עושה דבר בעצמו. כן, האנך מסמל את יציבות האוהל, אבל האוהל בהחלט צריך יסודות חזקים.
🔹 כבר מתחילת התהוות המהפכה, כשהעלה הדיון בניסוח החוקה, היו אנשים שאמרו לאימאם, אנשים ישימו לב לכל מה שתגיד, כי לאימאם באמת הייתה חדירת מילים כזו ואישיות גדולה. אבל האימאם אמר: לא, המדינה רוצה חוקה.
חייב לעלות
באדרג מר הרג את איראן