נקמת דם המנהיג המנוח היא שחרור המוסלמים מעוולות ארצות הברית וישראל
ח'ליל חמדאן, חבר בכיר בתנועת אמל בלבנון, הגיע לטהרן כדי להשתתף בטקס הפרידה מהמנהיג המנוח, כנציג יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי, יחד עם משלחת מתנועת אמל שכללה מספר חברי פרלמנט לבנונים. הוא נפגש ושוחח עם ד"ר מוחמד באקר קאליבאף, יו"ר המג'לס (הפרלמנט האיראני).
ד"ר מוחמד באקר קאליבאף בשיחה עם ח'ליל חמדאן, חבר בכיר בתנועת אמל בלבנון:
"במהלך מלחמת לבנון נסעתי לביירות פעמיים. המנהיג המנוח שלנו תמיד הדגיש את מעמדו ותפקידו של מר נביה ברי בקרב השיעים בלבנון, והאמין שכל החלטה שיקבל בהסכמה של הקהילה השיעית ובמסגרת האינטרסים של העם הלבנוני, תזכה לתמיכת הרפובליקה האסלאמית של איראן."
"ללא ספק, נקמת דמו של מנהיג כה גדול אינה אלא שחרור כל המוסלמים מעוולות ודיכוי ארצות הברית וישראל."
"במזכר ההבנות עם ארצות הברית, אחד החששות החשובים ביותר היה חזית ההתנגדות, במיוחד לבנון, ובהתעקשות הרפובליקה האסלאמית של איראן, סעיפים הנוגעים ללבנון נכללו במזכר זה."
"כל חברי החברה הלבנונית צריכים לשאוף ליישם את הסעיף הנוגע ללבנון, המופיע במזכר ההבנות בין איראן לארצות הברית, מכיוון שיישום סעיף זה יכול למנוע הסתה בלבנון."
"הלקח הגדול שעלינו ללמוד מדרכו של המנהיג המנוח הוא שכולנו חייבים לשמור על אחדות החברה האסלאמית והשיעים."
ח'ליל חמדאן, חבר בכיר בתנועת אמל בלבנון:
"אנו מביעים את תנחומינו לכם ולעם האיראני על מותו של האייתוללה חמינאי, ובאנו להשתתף בטקס ההוקרה למנהיג הגדול הזה. אני רואה צורך לציין את תכונותיו הטובות של המנהיג המנוח והגדול של המהפכה האסלאמית של איראן, כדי שגם הדורות הבאים ילמדו על תכונותיו."
"תנועת אמל החלה את פעילותה בשנת 1974 במאמציהם של האימאם מוסא סאדר והרוג צ'מראן; הרוג צ'מראן אימן באותה תקופה מהפכנים איראנים, והאימאם מוסא סאדר עסק בנושא המהפכה האסלאמית בעיתון 'לה מונד' הצרפתי יומיים לפני נסיעתו ללוב; למעשה, ההופעה הראשונה של תחילת המהפכה האסלאמית באירופה קשורה למסר זה של האימאם מוסא סאדר. מספר חברים לבנונים מתנועת אמל, יחד עם הרוג צ'מראן, נהרגו בדהלאוויה."