3 הצעות ממשלתיות לבנזין
ראש ארגון האופטימיזציה: בשיטה זו מחיר הבנזין אינו משתנה, אך בנזין מחולק במשאבות הבנזין עד לקצב ייצור של 121 מיליון ליטר, וכשהוא נגמר, החרירים נכבים.
🔹 בשיטה השנייה, 121 מיליון ליטר ייצור יומי מחולקים בין המכוניות הזמינות, ומי שרוצה יותר מהמכסה חייב לקנות את הבנזין שלו בתעריף חינם; כמעט דומה לשיטה שהייתה אמורה להיות מיושמת בקרמן.
בשיטה השלישית מוקצים מכסת בנזין לאנשים במקום למכוניות; בין אם יש להם אוטו או לא.
כ-30 מיליון ליטר מוקצים מדי יום לתחבורה ציבורית ולמוניות מקוונות ולא מקוונות כדי שמחיריהן לא ישתנו.
🔹 כ-30 ליטר לאדם לחודש וניתן להעביר ולקנות ולמכור.