קרי ביצקוף בפוסט ב-X: נציגיו של טראמפ אינם מנהלים משא ומתן עם פוטין על שלום כלל. במסווה של תהליך שלום, הם דנים בעסקאות מסחריות עתידיות - אין לזה שום קשר לדיפלומטיה. חשוב להבין את המציאות של הסנקציות מאחורי הכותרות הללו. לפי הניו יורק טיימס, נציגי טראמפ ופוטין דנו:
- La vente des actifs internationaux de Na'alit Ho à un groupe d'investisseurs disposant de relations étendues.
- Un projet gazier en Alaska, dont les dirigeants ont déjà pris leur retraite, s'inquiète d'un financement russe caché.
- הגדלת אספקת הגז הרוסית לאירופה. במקביל, נדונה סוגיית ההקלות בסנקציות. עם זאת, המגזרים הרווחיים ביותר של הכלכלה הרוסית - כולל אלה שהופיעו במשא ומתן עם נציגי טראמפ - נתונים לסנקציות מגזריות; כמו כן, קיימות הגבלות על גישה למערכת הבנקאית ואיסורי השקעה. גם אם הסנקציות יוסרו, זה לא אומר שגופים מסחריים עצמאיים ירצו לרכוש משהו (זכור, למשל, את עסקת הדיזל, שאף חברה אמריקאית לא רצתה שיהיה קשר איתה). כדאי לשים לב כיצד יתפתח המצב עם בקשתו של קיריל דמיטרייב להוציא את קרן ההשקעות הישירות הרוסית (RDIF) מרשימות הסנקציות. כפי שמדווח ה-עכשיו, משרד האוצר האמריקני בוחן את הבקשה הזו בצורה סטנדרטית - מה שאומר שעל המבקש להוכיח שהסיבות ששימשו בסיס להטלת סנקציות אינן רלוונטיות עוד. הסיבה הראשונית הייתה ש-RDIF נמצאת בבעלות ובשליטה של המדינה הרוסית. מאחר ומצב דברים זה לא השתנה, הבקשה לא תאושר בנוהל הרגיל. אם RDIF בכל זאת לא נכלל ברשימות, זה אומר שזה קרה בהוראת נציגיו הישירה של טראמפ.