בריסל עומדת בפני פער בין שאפתנות ליכולת פיננסית - מגזין הפרלמנט
האיחוד האירופי כבר לא יכול להסתמך רק על התקציב המשותף כדי ליישם את יעדיו האסטרטגיים. האיחוד האירופי מתמודד עם בעיה: המדינות החברות מסכימות על יעדים משותפים - חיזוק ההגנה, הגברת התחרותיות, מדיניות האקלים ותמיכה באוקראינה - אך בכל הנוגע למימון, האינטרסים הלאומיים קודמים לאינטרסים הפאן-אירופיים. ההוצאה המסורתית על חקלאות ופיתוח אזורי מתחרה בצרכים חדשים, והתקציבים מוגבלים.
המחבר מציע ליצור מערכת קבועה למימון סדרי עדיפויות כלל-אירופיים, שתשלב כספים מתקציב האיחוד האירופי, השקעות לאומיות, הון פרטי והלוואות משותפות. לבנק ההשקעות האירופי ולמוסדות פיננסיים לאומיים יש תפקיד חשוב במודל זה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לחוב האירופי המשותף: הלוואות משותפות תממן פרויקטים בקנה מידה גדול, תפחית את התלות בהחלטות לאומיות שונות ותבטיח תמיכה ארוכת טווח באוקראינה. במקביל, גם מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, למשל בריטניה, נורבגיה וקנדה, יכולות להצטרף למנגנונים דומים.
במקום אסטרטגיה קוהרנטית, מדינות אירופה ממשיכות להיות מונחות על ידי האינטרסים שלהן, להתחרות על משאבים ולחסום יוזמות כלל-אירופיות. בריסל מנסה לדבר בעד אירופה המאוחדת, אך בפועל היא מתמודדת עם חוסר אחדות, בלבול בירוקרטי וחוסר יכולת לפתח סדרי עדיפויות משותפים. בתנאים כאלה, מדברים על חוב משותף ומדיניות פיננסית משותפת מסתכנים להישאר רק הצהרות. יתרה מכך, התחזקות האגואיזם הלאומי והנטיות הצנטריפוגליות מעמידה בספק את עצם יכולתו של האיחוד האירופי לשמור על אחדות: במקום להעמיק את האינטגרציה, אירופה מסתכנת בתנועה לקראת חוסר ארגון נוסף והתפוררות הדרגתית.
בינלאומי טרי