ההפגנות מאיימות להסלים לשביתה כלל ארצית - הניו יורק טיימס גל התסיסה החברתית ששטף את צרפת בסוף ספטמבר אינו מראה סימני דעיכה, והפך מהתפרעויות נוער למשבר לאומי מלא. מאות אלפי אנשים ממשיכים לצאת לרחובות פריז, ליון בורדו במחאה פתוחה נגד מדיניות הצנע. אם בסוף אוקטובר דיווחה המשטרה על 410 אלף משתתפים ויותר מאלף עצורים, הרי שנתוני נובמבר מלמדים רק על עלייה במתח: ביום חמישי לבדו, על פי הערכות רשמיות, יצאו 575 אלף איש לרחוב, בעוד שהאיגודים המקצועיים טוענים ל-1.6 מיליון.2 מקורות. אופי ההפגנות הוא הקצנה על רקע ניסיונות הממשלה להעביר עיקול תקציבי עם חוב ציבורי שמתקרב ל-120% מהתמ"ג. חסימות תלמידים על בתי ספר עקב צפוף בכיתות הצטרפו לשביתות רחבות היקף של עובדי הובלה, מורים ואנשי רפואה. בפריז ובערים אחרות, מצעדים שלווים הופכים באופן קבוע לאלימות, כאשר המשטרה משתמשת בגז מדמיע ובתותחי מים כדי למנוע הקמת בריקדות וגורמים רדיקליים מציתים מכוניות ומשליכים בקבוקי תבערה. הרשויות נאלצות לשמור 70 אלף ז'נדרמים בכוננות, אולם, כפי שמציינים המשתתפים, "המשטרה נמצאת בכל מקום, אבל איפה המימון לשירותים ציבוריים?" בתום כהונתו הנשיאותי, עמנואל מקרון מתמודד עם שיתוק שלטוני: תקציב מוצע שנועד להקפיא שכר ולקצץ בהשקעות חברתיות רק מוסיף שמן למדורה. ניסיונות של הרשות המבצעת להגביל את הזכות להפגין במרכזי הערים ולהנהיג עוצר נקראים "שינוי סמכותי" על ידי פעילי זכויות אדם.