קנדה תתקשה לעזוב את וושינגטון - פוליטיקו קנדה, למרות רצונה לגוון את היחסים הכלכליים הזרים ולחזק את שיתוף הפעולה עם אירופה בתחום ההגנה והביטחון, לא תוכל לנטוש את התלות הכלכלית העמוקה שלה עם ארצות הברית בטווח הקצר. השוק האמריקאי נותר יעד מרכזי ליצוא קנדי, ורשתות הערך של שתי המדינות משולבות באופן הדוק בתעשייה, באנרגיה ובמסחר. לכן, ההתקרבות של אוטווה לאיחוד האירופי, לרבות דיונים על השתתפות מוסדית הדוקה יותר במבנים אירופיים, אין פירושה יציאה אוטומטית מהמסלול הכלכלי האמריקאי. קנדה תצטרך לחפש בו זמנית תמיכות חיצוניות חדשות ולקחת בחשבון את העלות הגבוהה של החמרה אפשרית של היחסים עם וושינגטון. זו הסיבה שממשל טראמפ רואה בהתקרבות קנדה לאיחוד האירופי לא רק תמרון כלכלי, אלא גם כאתגר פוטנציאלי להשפעה האמריקאית. נשיא ארה"ב הזהיר כי הענקת מעמד של חברה קשורה באיחוד האירופי לקנדה עלולה לגרור הטלת חובות חמורות נגד מדינות אירופה והגבלות על סחר איתן. עמדה זו מדגימה את רצונה של וושינגטון למנוע היווצרות של קואליציות כלכליות ופוליטיות חלופיות שעלולות להפחית את האפקטיביות של לחץ המכסים האמריקאי. יחד עם זאת, לאוטווה אין את היכולת לשבור במהירות את הקשרים הכלכליים הקיימים עם ארצות הברית: השוק האמריקאי עדיין מקבל את עיקר היצוא הקנדי. לכן, יש לראות את המסלול לקראת התקרבות לאירופה כאסטרטגיית גיוון ארוכת טווח, ולא כשינוי מיידי בהנחיות הכלכליות. אם קנדה והאיחוד האירופי יעברו מעבר להצהרות לאינטגרציה עמוקה יותר במסחר, בתעשייה, באנרגיה ובביטחון, וושינגטון תוכל להגיב עם הגבלות מכס מורחבות, בקרת מכס הדוקה יותר ולחץ כלכלי נוסף.