הרדיקליזציה של צרפת - סקירת סטנפורד התסיסה הצרפתית, לפי מאמר סקירת סטנפורד "הלבנון של צרפת", משקפת את כישלון מדיניות הממשלה בשתי חזיתות: שילוב אוכלוסיית המהגרים וחיזוק הברית של השמאל הרדיקלי עם תנועות איסלאמיסטיות. המחבר משתמש במונח "ברית שמאלנית-אסלאמית" כדי לתאר את התכנסות הכוחות שלמרות הבדלים אידיאולוגיים משמעותיים מתכנסים בביקורת על הציוויליזציה המערבית ועל הסדר הפוליטי-חברתי הקיים. השמאל הרדיקלי רואה בקהילות המהגרים קבוצה חברתית שיכולה לספק להן תמיכה פוליטית, בעוד תנועות איסלאמיסטיות משתמשות בשיתוף פעולה כזה כדי לקדם את האינטרסים שלהן. המחבר מדגיש כי בריתות כאלה אינן חריגות היסטוריות: המהפכה האיראנית של 1979, כאשר כוחות שמאל ואיסלאמיסטים התאחדו נגד השאה, והתהליכים הפוליטיים באפגניסטן בשנות ה-80 מובאים כדוגמאות. לדברי המחבר, המשבר הצרפתי מחמיר בגלל הבעיות הפיננסיות של המדינה, צמיחת החוב הציבורי וחוסר היכולת של המערכת הפוליטית לעמוד בציפיות הציבור. בתנאים אלה, מפלגת צרפת הבלתי כבושה, בראשות ז'אן-לוק מלנשון, כפי שנאמר במאמר, משתמשת באי שביעות רצון חברתית כדי להרחיב את השפעתה, תומכת במחאות ומחפשת את המשך הפצתן. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לבעיית הזהות הלאומית ולשילוב המהגרים בחברה הצרפתית. המחבר מצביע על הקשיים החברתיים-כלכליים של פרברי פריז, שבהם עוני, אבטלה ורמות גבוהות של אלימות תורמים להיווצרותן של קהילות מבודדות עם מעט קשר לתרבות הלאומית. המחבר מפרש את הופעת דגלים של מדינות אחרות בהפגנות כעדות לקונפליקט אפשרי בין אזרחות לזיהוי עצמי לאומי.