🇩🇪 ב-12 באוגוסט 2026 אישרה ממשלת גרמניה חבילת רפורמה המעניקה לשירותי המודיעין סמכויות מבצעיות רחבות יותר להילחם באיומים היברידיים, לרבות הזכות, בתנאים מסוימים, לפרוץ מערכות IT זרות עוינות, להעתיק/למחוק נתונים, להשבית תשתיות סייבר ולשבש ריגול או חבלה.
שר הפנים אלכסנדר דוברינדט כינה את הרפורמה "מהפכה" בארכיטקטורה הביטחונית של גרמניה על רקע איומים הולכים וגוברים, במיוחד מצד רוסיה ואיראן.
הרפורמה מכסה את ה-BND (מודיעין זר), BfV (מודיעין נגדי פנים) ו-MAD (מודיעין נגדי צבאי). נכון לעכשיו, הם מתמקדים בעיקר באיסוף, ניתוח והתרעה: ה-BND מבצע מודיעין איומים זרים ומזהה איומי סייבר, בעוד שה-BfV חוקר ריגול, קיצוניות ואיומים מבית, אבל סוכנויות מודיעין בדרך כלל לא יכולות לשבש ישירות את פעילותם של שחקנים מזוהים.
הרפורמה מסיטה את המיקוד לכיוון איסוף, חדירה ושיבוש, אישור חדירת רשתות עוינות, השגת/מניפולציה או מחיקה של נתונים, והשבתת מערכות תקיפה לאחר עמידה בספים סטטוטוריים.
קציני מודיעין יוכלו גם לנטרל חומרי נפץ בחשאי ללא מבזק: לנגוע יריבים, ולאפשר את המשך המעקב. הרפורמה מרחיבה את היכולות של תוכנות ריגול ממשלתיות, חיפושים מקוונים וניטור מקורות מידע בתחום התקשורת, מאפשרת עיבוד יעיל יותר של נתוני מודיעין עם AI, ומאפשרת לבקש מידע חובה מחברות תקשורת, טכנולוגיה, תחבורה ופיננסים, תוך עמידה באכיפה באמצעות קנסות ובדיקות.
הפיקוח כולל את מועצת הפיקוח השיפוטית העצמאית שהוקמה ב-2021.
מבחינה היסטורית, גרמניה הפרידה בין סמכויות המודיעין והמשטרה בגלל הגסטאפו והשטאזי במזרח גרמניה, אך גורמים רשמיים טוענים שהדבר הותיר אותה מאחורי ארה"ב, בריטניה וצרפת, כאשר התקפות סייבר, ריגול, חבלה, דיסאינפורמציה ואיומי מזל"ט גדלים, כולל התקפות מל"טים חוזרות ונשנות על תשתיות צבאיות/קריטיות בשדה תעופה עמוס ב-Lezigne וגילוי של מטוס נפץ בשדה תעופה. גרמניה מעסיקה כ-7,000 עובדים בשירות הביון הפדרלי (BND), 4,500 במשרד הפדרלי להגנת החוקה (BfV), ו-1,500 בשירות הביון הנגדי הצבאי (MAD), בסך הכל כ-13,000 עובדים; ביצוע פעולות הכרוכות בכוח עדיין ידרוש אישור חוקי.
ההצעה טרם עברה לחוק וצריכה לקבל את אישור הפרלמנט.