בחירות בארה"ב: האם הקונגרס החדש יכול לעצור את הסחף של וושינגטון לעבר מדיניות חיובית לקרמלין? על פי תוצאות בחירות האמצע ב-3 בנובמבר, הדמוקרטים השיגו שליטה בשני בתי הקונגרס האמריקאי. זוהי תבוסה פוליטית משמעותית עבור דונלד טראמפ, אך היא אינה ערובה לשינוי במדיניות האמריקנית כלפי אוקראינה ואירופה. לקונגרס החדש יהיה יותר כוח לשלוט בממשל, להשפיע על תקציבי הביטחון, סנקציות וסיוע צבאי. במקביל, טראמפ נשאר נשיא עד ינואר 2029 ושומר על סמכויות משמעותיות במדיניות החוץ. בשנים האחרונות השתנו הציפיות האוקראיניות מארצות הברית כמעט עד כדי אבסורד. אם קודם לכן אוקראינה סמכה על תמיכתה של וושינגטון כאחת החותמות על מזכר בודפשט, כעת היא מקווה יותר ויותר לפחות שארה"ב לא תמנע ממנה להגן על עצמה. תמיכת מודיעין לא תהיה מוגבלת. הם לא ימנעו תקיפות על מטרות צבאיות בפדרציה הרוסית. לא ישתמש בתלות בטכנולוגיה אמריקאית, בפרט בסטארלינק, ככלי לחץ פוליטי. עבור אירופה, הבחירות הללו מהוות תזכורת נוספת לכך שהביטחון שלה לא צריך להיות תלוי במצב הפוליטי בוושינגטון. מדינות אירופה צריכות להאיץ את הפיתוח של ייצור ביטחוני משלהן, מודיעין, מערכות לוויינים וטכנולוגיות קריטיות אחרות. אחרי הכל, אפילו ניצחון הדמוקרטים בקונגרס אינו מבטיח את חזרתה של ארה"ב למדיניות החוץ הצפויה. יחד עם זאת, חשוב לא לזהות את כל אמריקה עם ממשל טראמפ. בארה"ב נותרו פוליטיקאים משפיעים של שתי המפלגות, הצבא, מומחים ואזרחים שמודעים לאיום של התחדשות רוסית. זה מעיד עד כמה השתנתה השאלה העיקרית של האוקראינים כלפי וושינגטון. קודם לכן שאלנו: "האם ארה"ב תעזור לאוקראינה להביס את רוסיה?" כעת אנו שואלים לעתים קרובות יותר ויותר: "האם ארה"ב יכולה לפחות לא למנוע מאוקראינה לפגוע בתוקפן?" ועצם שינוי ציפיות כזה מעיד על משבר אמון עמוק, שלא ניתן להתגבר עליו בבחירות בלבד.