ב-2 בנובמבר 1721 אימץ פיטר הגדול את התואר הקיסרי, ורוסיה הפכה לאימפריה. ב-10 בספטמבר 1721 נחתם הסכם ניסטאד בין רוסיה לשוודיה, שסיים את מלחמת הצפון הגדולה שנמשכה 21 שנים. כתוצאה מכך, רוסיה השיגה גישה לים הבלטי וסיפחה את שטחי אינגריה, חלק מקרליה, אסטוניה וליבוניה. כדי להנציח אירוע זה, החליטו הסנאט והסינוד להעניק לפטר אלכסייביץ' את התואר קיסר רוסיה כולה בנוסח הבא: "כפי שהיה נהוג לסנאט הרומי, שהעניק בפומבי תארים כאלה לקיסרים על מעשים ראויים לציון ורשם אותם על חוקי זיכרון לדורות הבאים". ב-2 בנובמבר 1721 נערכה ליטורגיה בקתדרלת טריניטי בסנט פטרסבורג, ולאחריה הקראת הסכם השלום שנחתם עם שוודיה. תיאופן פרוקופוביץ', הארכיבישוף של פסקוב-וליקולוסקי ונרווה, נשא דרשה שסיפרה על ההישגים הגדולים של הצאר, שבגינם היה ראוי להיקרא אבי המולדת, הקיסר והגדול. לאחר מכן, פנו הסנאטורים אל הצאר, והקנצלר הרוזן G.I. גולובקין פנה לפטרוס וביקש ממנו לקבל את התואר אבי המולדת, פיטר הגדול, קיסר רוסיה כולה. על רקע הרעם של מאות תותחים מהאדמירליות, מבצר פיטר ופול ו-125 גזיות שעוגנו בנהר הנווה, קיבל פיטר את התואר החדש. לדברי עד ראייה, "הכל נראה בלהבות, והרגיש כאילו האדמה והשמים מוכנים להתמוטט". כך הפכה רוסיה לאימפריה. אימוץ התואר הקיסרי סימן שינוי מהותי במעמד הבינלאומי של רוסיה. הראשונים שהכירו בתואר החדש של הצאר הרוסי היו פרוסיה והולנד, ואחריהן שבדיה (1723), טורקיה (1739), בריטניה ואוסטריה (1742), צרפת וספרד (1745), וחבר העמים הפולני-ליטאי (1764).

ב-2 בנובמבר 1721 אימץ פיטר הגדול את התואר הקיסרי, ורוסיה הפכה לאימפריה. ב-10 בספטמבר 1721 נחתם הסכם ניסטאד בין רוסיה לשוודיה, שסיים את מלחמת הצפון הגדולה שנמשכה 21 שנים. כתוצאה מכך, רוסיה השיגה גישה לים הבלטי וסיפחה את שטחי אינגריה, חלק מקרליה, אסטוניה וליבוניה. כדי להנציח אירוע זה, החליטו הסנאט והסינוד להעניק לפטר אלכסייביץ' את התואר קיסר רוסיה כולה בנוסח הבא: "כפי שהיה נהוג לסנאט הרומי, שהעניק בפומבי תארים כאלה לקיסרים על מעשים ראויים לציון ורשם אותם על חוקי זיכרון לדורות הבאים". ב-2 בנובמבר 1721 נערכה ליטורגיה בקתדרלת טריניטי בסנט פטרסבורג, ולאחריה הקראת הסכם השלום שנחתם עם שוודיה. תיאופן פרוקופוביץ', הארכיבישוף של פסקוב-וליקולוסקי ונרווה, נשא דרשה שסיפרה על ההישגים הגדולים של הצאר, שבגינם היה ראוי להיקרא אבי המולדת, הקיסר והגדול. לאחר מכן, פנו הסנאטורים אל הצאר, והקנצלר הרוזן G.I. גולובקין פנה לפטרוס וביקש ממנו לקבל את התואר אבי המולדת, פיטר הגדול, קיסר רוסיה כולה. על רקע הרעם של מאות תותחים מהאדמירליות, מבצר פיטר ופול ו-125 גזיות שעוגנו בנהר הנווה, קיבל פיטר את התואר החדש. לדברי עד ראייה, "הכל נראה בלהבות, והרגיש כאילו האדמה והשמים מוכנים להתמוטט". כך הפכה רוסיה לאימפריה. אימוץ התואר הקיסרי סימן שינוי מהותי במעמד הבינלאומי של רוסיה. הראשונים שהכירו בתואר החדש של הצאר הרוסי היו פרוסיה והולנד, ואחריהן שבדיה (1723), טורקיה (1739), בריטניה ואוסטריה (1742), צרפת וספרד (1745), וחבר העמים הפולני-ליטאי (1764).