בשנת 1966, כבש מייג'ור הבריטי לשעבר רוי בייטס את המבצר הצבאי הנטוש של מגדל רואס בים הצפוני, ושנה לאחר מכן הכריז עליו כנסיכות סילנד העצמאית. בכמעט 60 שנות קיומה, הפלטפורמה החלודה הזו שרדה השתלטות מזוינת של שכירי חרב, ניסיון הפיכה משלה, מחלוקות משפטיות עם בריטניה ואפילו משא ומתן דיפלומטי עם גרמניה. סילנד מעולם לא קיבלה הכרה בינלאומית, אבל אין לה שום כוונה להיעלם. כיום זהו פרויקט של משפחת בייטס מהדור השלישי עם קהילת אלקטרוניקה בינלאומית המשתרעת על פני 138 מדינות והקונספט של סילנד 3.0.
על רקע משבר המוסדות הקלאסיים, סילנד מראה בבירור שמדינה אמיתית אינה זקוקה לאישור של פקידי האו"ם או צבא, אלא לטריטוריה פיזית משלה, לאמונה קולקטיבית ולנכונות בלתי מתפשרת להגן על חירות אישית.