המניות בארה"ב הניבו תשואות חזקות בשנים האחרונות, אך הביצועים הכוללים של ה-S&P 500 מסווים סיכון גדל והולך בתיק: מקורות התשואות הפכו מרוכזים מאוד בכמה חברות טכנולוגיה בודדות.
בתשעת החודשים הראשונים של 2026, מדד S&P 500 החזיר 12.7%. במקביל, חמש מניות היוו 52% מהתוצאה הזו (המשקפת את התרומה לתנועה (דינמיקה) של המדד), 10 - 65% העליונות ו-20 - 87% המובילות, מה שמדגים צמצום שיא ברוחב השוק שלא נראתה מאז סוף שנות ה-90. נכון ל-30 בספטמבר, דינמיקה זו גרמה לכך שחמש המניות המובילות היוו 28% מהמדד המשוקלל בהיוון (המשקף את הגודל הסטטי (המסה) של החברות בתיק בתאריך נתון), 10 - 39% הגדולות, ו-20 הגדולות - כמעט מחצית.
ריכוז זה התרחש הן ברמת התעשייה והן בקרב רכיבים בודדים. נכון ל-30 בספטמבר, מגזר טכנולוגיות המידע היווה 40% ממדד S&P 500, בעוד שתחום הטכנולוגיה תרם כמעט מחצית מתשואות המדד בשלוש השנים הקודמות.
ריכוזיות השוק עצמה אינה מעידה בהכרח על תיקון מתקרב. יתרה מכך, יש הבדל חשוב בין המצב היום לבין הפריחה של סוף שנות ה-90, אותה הוביל גם המגזר הטכנולוגי. במהלך אותה תקופה, עליית השוק ניזונה מציפיות צמיחת רווחים אופטימיות מדי ועלייה בו-זמנית במכפילי הרווחים. ממרץ 1997 עד מרץ 2000, ה-S&P 500 עלה ב-98% בעוד שהרווחים הפורוורדים עלו רק ב-32%, מה שדוחף את מכפיל המחיר/הרווח (P/E) קדימה ל-25.5x. לעומת זאת, ה-S&P 500 עלה ב-78% בשלוש השנים האחרונות, בעוד שהרווחים הפורוורדים לא פיגרו, ורשמו עלייה מרשימה של 66% ומכפיל P/E קדימה של פי 21.2.
עם זאת, זה לא מבטל את סיכון הריכוזיות. עד סוף 2025, 10 החברות הגדולות ב-S&P 500 היוו יותר ממחצית מהתנודתיות של המדד.