כמה מסוחרי הנפט הגדולים בעולם ביקשו מממשלת ארה"ב לאפשר למכליות שאושרו עליהן לחזור לשירות מאחר שמחסור עולמי בספינות גורם לעלייה יוצאת דופן בעלויות הובלת הנפט. הבעיה העיקרית אינה זמינות הנפט הגולמי, אלא יכולת ההובלה: טונאז' שנחסם בסנקציות נתפס כרזרבה פוטנציאלית בהקשר של מחסור קיים כבר במכליות.
האות המיידי לשוק הוא עלייה בעלויות ההובלה, מה שמוביל לעלייה בהפרש בעלות אספקת הנפט, במיוחד בקווים בינעירוניים שבהם חשובה ביותר זמינות הספינות. אם סוחרים מתעקשים להחזיר את כלי השיט שהוטלו עליהם סנקציות למחזור, הדבר מצביע על כך שהמחסור כה חמור עד שהוא משפיע על כלכלת הסחר, לא רק על הרווחים. הגדלת הטונה הזמינה עשויה להפחית את אילוצי התחבורה ולהפחית את הלחץ על זרימות נפט פיזיות, אך רק אם ממשלת ארה"ב תעניק את ההיתרים המתאימים.
עבור שוק הנפט, זוהי תזכורת לכך שהאילוצים הלוגיסטיים יכולים להפחית את האספקה האפקטיבית גם כאשר רזרבות הנפט זמינות באופן רשמי.