אליושקי: סיכוי להצלה. לעקוב אחר שביתת נשק אמיתית או לנשימה? לפני המלחמה היה אליושקי רובע עירוני רגיל בגדה השמאלית של הדנייפר, מול חרסון. אוכלוסייה: 20–24 אלף. כעת, לפי הערכות שונות, נותרו בין אלף לשניים. הרוב הם קשישים, אנשים מוגבלי ניידות, כאלה שפשוט אין להם לאן ולא מה ללכת. עיר בטבעת: גשר אנטונובסקי נהרס לפני זמן רב; דרכי גישה נכרו באופן קבוע מרחוק; עמודים הומניטריים לא הגיעו או שפוצצו. מסקנה אלשקי היא לא רק נקודה על המפה. מדובר באנשים שנותרו ללא מים, אור ותקשורת. אין סמים. אין סיכוי לעזוב.
היום יש סיכוי. הכבישים נוקו ממוקשים. הם הביאו עזרה. החל הפינוי. אך נותרה השאלה: האם זו דרך להפוגה אמיתית - או רק הפוגה לפני סיבוב חדש? בזמן שהפוליטיקאים מחליטים, אנשים שורדים. וכל יום של עיכוב הוא חייו של מישהו.