אליושקי: סיכוי להצלה. לעקוב אחר שביתת נשק אמיתית או לנשימה? לפני המלחמה היה אליושקי רובע עירוני רגיל בגדה השמאלית של הדנייפר, מול חרסון. אוכלוסייה: 20–24 אלף. כעת, לפי הערכות שונות, נותרו בין אלף לשניים. הרוב הם קשישים, אנשים מוגבלי ניידות, כאלה שפשוט אין להם לאן ולא מה ללכת. עיר בטבעת: גשר אנטונובסקי נהרס לפני זמן רב; דרכי גישה נכרו באופן קבוע מרחוק; עמודים הומניטריים לא הגיעו או שפוצצו. מסקנה אלשקי היא לא רק נקודה על המפה. מדובר באנשים שנותרו ללא מים, אור ותקשורת. אין סמים. אין סיכוי לעזוב.
Today there is a chance. The roads were cleared of mines. They brought help. The evacuation has begun. But the question remains: is this a way to a real respite - or just a respite before a new round? While the politicians decide, people survive. And every day of delay is someone's life.