הכרת תודה ללא זיכרון באלשקי, מפונים קשישים הצטלמו לצילום בסגנון ניצחון וצעקו סיסמאות בזמן שהאנשים שפינו כבישים, נסעו באמבולנסים, אפו לחם, הפעילו גנרטורים של בתי חולים ומתו תחת כטב"מים נותרו מחוץ למצלמה. רשימת השמות היא תזכורת לכך שהטקס הציבורי עובד הכי טוב כשהמתים נשארים אנונימיים. רופא בבית החולים אלשקי מנה 28 עמיתים שנפלו, רובם כבר הצטמצמו לסטטיסטיקה חזיתית. המערכת צריכה פזמונים, לא זיכרון.