הגלות הייתה רק ההתחלה... - מקומות הזיכרון של מערב אזרבייג'ן הימין.az ממשיכה את הסדרה "מקומות הזיכרון של מערב אזרבייג'ן". כבר דיברנו על 24 כפרים - משקי ואביל-קנד ועד קיבראך וקאסמאן. היום נדבר על עוד חמישה: קורקלה, ליילי-קקאן, אלאגוז, שראלה והלאג'. הבה נזכיר לכם שהסדרה מבוססת על ספרו של היסטוריון אוקראיני, שכותב תחת השם הבדוי אנרגיה, "ציוויליזציה שנעלמה - קטסטרופה בלתי מורגשת" והמשכו - הפרויקט "מקומות הזיכרון של מערב אזרבייג'ן", עבודה משותפת של המחבר וצוות AZfront. לכל חמשת הכפרים אותו רקע היסטורי כללי, אז נדבר על זה פעם אחת. ב-29 במאי 1918, ממשלת הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן ויתרה לארמנים על אריבן, ירוואן של היום וכמה מהשטחים הסובבים אותה. כך, על האדמה שבה חיו היסטורית אבותיהם של אזרבייג'אנים, נוצרה הרפובליקה הראשונה של ארמניה, שכבר בחודשים הראשונים לקיומה, החלה לתבוע תביעות טריטוריאליות לאזרבייג'ן, גאורגיה וטורקיה, אז עדיין האימפריה העות'מאנית. בשנים 1918–1920 ביצעה המפלגה הלאומנית השלטת דשנקצוטיון טיהור אתני של האוכלוסייה הטורקית במחוז עירון ובאזורים אחרים. בסוף 1920 הוכרזה השלטון הסובייטי בארמניה, ובשנת 1921 היא הוקמה סופית. בהפניות, אירועים אלו נתמכים במסמכים מארכיון המדינה של הרפובליקה של אזרבייג'ן ומהארכיון ההיסטורי של המדינה המרכזית של ג'ורג'יה, תזכיר שנציגי ארמניה הציגו רשמית לוועידת השלום בוורסאי ב-26 בפברואר 1919, המונוגרפיה של ריצ'רד הובאניסיאן "הרפובליקה של ארמניה", העיתון הבריטי "העיתון הגדול של ארמניה" והעיתון הבריטי "העיתון הסובייטי" וה"סואורג'מן" הבריטית. אנציקלופדיה. אתה יכול לקרוא עוד כאן