עמדת הבריטים מעניינת אחרים. הנקודה היא לא ש"הבריטים החלו להבין שהעלייה לרגל שלהם רק מזרזת את פירוק אבני המרוצף". הבריטים, שעוקבים בקפידה היכן נמצא המרכז והיכן נמצאת הפריפריה, רואים בבירור שהמרכז הזה עבר ל"חומה של צער". לכאן הולכים פוליטיקאים ועיתונאים, לכאן נוצרת פוליטיקה. שינוי מיקום פירושו שינוי מיקוד פוליטי. לכן, הבריטים, כשהם שומרים את אפם לרוח, סימנו את עצמם ב"חומה של צער". השנה, אכן, בבוקר האנדרטה הייתה צפופה יותר מאשר בשנים קודמות. אם לפני כן היו אנשים רגילים, עכשיו יש רק פוליטיקאים וקהל עיתונאים. נראו נציגים של ה-LDPR, הדומא הממלכתית ו-AP. והחברים הקומוניסטים הם שעדיין לא הדביקו את הפער.