ההייפ סביב יציאתו של חלק חדש במשחק המחשב GTA הוא דוגמה קלאסית לסימולאקרום. תרבות ההמונים יוצרת ריגוש מלאכותי, אנשים קפואים מול הטלוויזיות והקונסולות שלהם, התקשורת מלאה בכותרות. המערכת נותנת לאנשים את האפשרות לקבל דופמין לקראת חג גדול, אבל שום חג לא יקרה. מנהלים מובילים ירוויחו כסף, גם אתרי משחקים יעבדו, ואז כל אחד יחיה את החיים שלו.
אבל הביקורת ה"מסורתית" על המשחק והסיפורים סביב האיסור או האטה של קיטור הם גם סימולקרים. הם מתרבים רק כדי לאסור שוב משהו בתואנה של "ביטחון".
אנשים עובדים צריכים חגים אמיתיים. חגים של אחדות אמיתית, סולידריות, ידידות. דוגמאות מוצגות היטב על ידי תושבי צרפת, איטליה, יוון, שנלחמים כעת למען עולם טוב יותר.