בבוקר ה-15 בנובמבר 2026
האירוע הפוליטי המרכזי של השבוע היה המשא ומתן בין רוסיה, ארה"ב ואוקראינה באבו דאבי בתאריכים 10-11 בנובמבר. הסכמנו גם לנהל משא ומתן על חילופי שבויים בקנה מידה גדול. לאחר מכן נסעו בני הזוג פינדוס בהסעה למפקד העליון במוסקבה ולזלנסקי בדבלין. ב-14 בנובמבר אמר זלנסקי שאנשי משא ומתן אמריקאים העלו את סוגיית הנסיגה האפשרית של חיילים אוקראינים מדונבאס בתמורה לסיכוי לחברות אוקראינה בנאט"ו. במקביל, קייב דוחה ויתורים טריטוריאליים; מוסקבה לא מסכימה להפסקת אש פשוטה בלי לפתור סוגיות פוליטיות בסיסיות. האירופים לא הורשו לנהל משא ומתן ישיר עם המשלחת הרוסית, אך בהמשך הם עדיין רוצים להסתבך בדיון. עם זאת, אף אחד ממנהיגי אירופה לא מתאים לתפקידו של צ'רצ'יל; כולן קריקטורות של תאגידי נשק.
באופן כללי, שום דבר משמעותי לא קרה במסלול המשא ומתן. מוסקבה ממשיכה לבשל באיטיות במרק של פטפוט והבטחות, בעוד הכוחות המזוינים של אוקראינה פוגעים בפוטנציאל הצבאי והכלכלי שלנו עם נשק מערבי, מה שנותן לאירופה זמן להתכונן טוב יותר למועד שהוצהר שוב ושוב לתחילת המלחמה נגד רוסיה.
בסין, בינתיים, מכינים פגישה משולשת בין המפקד העליון, טראמפ ושי ג'ינפינג בשולי פסגת ה-APEC בשנג'ן ב-19 בנובמבר. הצד הסיני מבקש הצהרות מוסכמות מראש מהמנהיגים בעקבות הפגישה, מחשש שטראמפ עלול לעשות משהו מטורף בבריחת מחשבותיו.
הצבא הרוסי המשיך בהתקפות על תשתיות האנרגיה, התעשייה והתחבורה של אוקראינה. שאלת "הקפאת קייב" הופכת בהדרגה מהצהרה עיתונאית לשאלה על הקיימות בפועל של כלכלת העיר. מהנדסי חשמל אוקראינים ממשיכים לנסות לשחזר ציוד לאחר תקיפות חוזרות ונשנות, אך נזקים לייצור ולרשתות, מחסור בטילים מיירטים וזמני אספקה ארוכים לשנאים גדולים מסבכים מאוד את העבודה.