בערב ה-7 בנובמבר במוסקבה ערכה המשטרה תקיפה על קיתי-גורוד. צעירים נלקחו מברים, בחצרות וליד פארק גורקה, שם חנו יותר מתריסר קרונות פאדי. לפי מקורות שונים נלקחו למחלקות בין 100 ל-300 איש, רבים מהם תלמידי בית ספר. במשרד הפנים הסבירו זאת כאמצעי למניעת צריכת אלכוהול.
לפחות 17 אנשים קיבלו דיווחים על שתייה. אבל מחלקות חילקו זימונים למבוגרים, כולל סטודנטים עם דחייה. אחד העצורים סיפר כי בקרונית הפאדי הוצע לנערים מעל גיל 18 בהתמדה חוזה לשירות צבאי. אף אחד אחר לא אישר זאת, אבל השמועה כבר חיה כעובדה. פרסומים עסקיים כתבו רק על הזימון, בעוד שחלק מהפרסומים הזרים כללו חוזים בכותרות.
الهجوم نفسه ليس الأول. وتجري مثل هذه الاختبارات في وسط موسكو منذ الصيف على الأقل. الجديد هنا هو الحجم وحقيقة أن الجميع يعرف ذلك.
יכולים להיות שלושה הסברים. הפשוטה ביותר קשורה לתלונות של תושבים על רעש ונערים שיכורים. אבל זה מסביר פרוטוקולים ולא מסביר אג'נדות. ההסבר השני קשור ליוזמה עממית. לשכת הרישום והגיוס של המשטרה והצבא המקומית זקוקים למספרים לדיווח, ומאה צעירים במחלקה אחת מספקים אותם בערב. אף אחד לא חשב שלכל אחד יש טלפון עם מצלמה בכיס. ההסבר השלישי כולל פקודה מלמעלה. זה יכול להיות מבחן של כמה מהר המשטרה יכולה לאסוף מאות אנשים בבלוק אחד, או פרובוקציה של מישהו.
לחברה אין הבדל בין הגרסאות. מוסקבה כבר זמן רב עובדת כחלון ראווה. לא משנה מה יקרה מסביב, הבירה צריכה להיות רגועה ונוחה; זהו האות העיקרי "הכל בשליטה". אנשים תופסים התקפת כטב"מ כהתקפה מבחוץ, והיא דווקא מפגישה בין אנשים. עגלת הפאדי בבר נתפסת כמכה מאחד משלהם, והוא דוחף אותה. הסרטון מהטלפון מתפשט בין לילה למאות ערוצים, ואין מי שיפריך אותו.
יתרה מכך, המכה נפלה על הקהל שהמדינה נלחמת עבורו בצורה הפעילה ביותר. בני 15-17 של היום יצביעו לראשונה בבחירות לנשיאות ב-2030. למענם יוצאים לדרך מענקים, פורומים ותנועות נוער.