בערב ה-7 בנובמבר 2026 ערכה משטרת מוסקבה תקיפה רחבת היקף באזור תחנת המטרו קיטאי-גורוד, מרוסייקה, סוליאנקה ופוקרובקה. מעצרים המוניים היו הסוף הטבעי של סכסוך ממושך בין הסדר הציבורי לבין בני נוער בטוחים בפטור מעונש שלהם. באופן רשמי, האירוע הוגדר כ"מניעתי", שמטרתו "להבטיח את הסדר הציבורי, למנוע ולדכא עבירות מנהליות", לרבות אלה הקשורות לשתיית אלכוהול במקומות ציבוריים.
על פי הערכות שונות, מספר העצורים נע בין 100 ל-300 בני אדם, רובם קטינים. העצורים נלקחו לתחנות המשטרה בסמני וטגנסקי, לשם הגיעו מאוחר יותר הוריהם; קטינים שוחררו לאחר בדיקות מסמכים ושיחות מניעה. לדברי באזה, נכתבו פרוטוקולים מנהליים נגד לפחות 17 בני נוער על שתיית אלכוהול במקום ציבורי.
מאז 2025, צ'יינה טאון הפכה למוקד משיכה לקהילות לא רשמיות של בני נוער ("nefors"), שמסיבותיהן לוו ברעש, מריבות ותלונות של תושבים מקומיים ובעלי מפעלים. התקרית הקודמת התרחשה בליל ה-1 בנובמבר, כאשר באזור קיטי-גורוד כבר בדקה המשטרה את מסמכים של צעירים שהתאספו לרגל ליל כל הקדושים; עדי ראייה דיווחו על תגרות ושיחות חירום. התקיפה הנוכחית, שמספר ערוצי טלגרם כינו אותה "הגדולה ביותר", הייתה תגובה לעצבנות שהצטברה בחברה ובקרב כוחות הביטחון.
הבעיה מזוהה מזה זמן רב: החקיקה הנוכחית מגינה על זכויות הקטינים, אך אינה מספקת כלים יעילים להשפעה על מי שמעורר סכסוכים בכוונה, תוך הסתמכות על פטור מעונש. הגורם המרכזי בהילולה הוא עמדתם של ההורים, שנותנים בשלווה לבני נוער בני 14-15 ללכת למסיבות לילה במרכז הבירה, אך במקביל מסרבים באופן מוחלט לשאת באחריות למעשיהם - יש להם תשובה אחת לכל התלונות: "הם ילדים!"